27 בנוב׳ 2008

פרשת תולדות


"ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"
יצחק סבור היה תמיד שהוא אינו כלום, אלא "בן אברהם", תלה הכל רק בזכות אביו. ואברהם שוב היה חושב שלא עשה ולא פעל כלל בעבודת הבורא, ואין לו זכות מצד עצמו אלא זאת שהעמיד בן הגון "אברהם הוליד את יצחק". זה היה דרכם בקודש, שהם לא ראו עצמם כדאים בעיניהם, אלא או זכות אבותם בידם, או זכות בניהם. (אדמו"ר ר' יחיאל מאלכסנדר)

"ויעתר יצחק לנכח אשתו"
אומר רבי לוי יצחק, בעל "קדושת הלוי": יצחק חשב שזכותה של רבקה גדולה מזכותו שלו. שכן, הינתקותה ממשפחתה וממולדתה ודבקותה בבית אברהם ובו, הוא ניסיון מתמשך. ואילו הניסיון שלו – העקדה – היה חד פעמי. על כן התפלל "לנוכח אשתו" – שתעמוד להם זכותה.

"ותאמר אם כן למה זה אנכי"
אומר רבי שלמה קלוגר: כשחשה רבקה שפרי בטנה מפרכס לצאת בשעה שהיא חולפת על פתחי עבודה זרה, באה בטרוניה כלפי מעלה ושאלה: "אם כן", בשביל ללדת ליצחק בן לעבודה זרה: "למה זה אנכי"? לשם מה טרח אברהם ושלח להביא אותי ממרחקים? בשביל בן כזה, יכול היה אברהם לקחת ליצחק בנו גם אשה כנענית.

"ויתרוצצו הבנים בקרבה"
כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי ע"ז, עשו מפרכס לצאת (רש"י).
ומדוע רצה יעקב לצאת כשעברה על פתחי תורה, הרי ילד במעי אמו "מלמדין אותו כל התורה כולה" (נדה ל) ומדוע העדיף בית מדרשו של שם ועבר?
אלא שקשה לצדיק להיות בכפיפה אחת עם עשו, אפילו כשהוא לומד מפי מלאך. (ר' בונם מפשיסחא)

"ויתרוצצו הבנים בקרבה"
ידועים דברי המדרש שמספר שרבקה עברה ליד בתי מדרשיות רצה העובר לצאת וכן כשעברה ליד בתי ע"ז ועל זה אמרה למה זה אנוכי לכאורה קשה מדוע יעקב רצה לצאת ליד פתחי בתי מדרשיות הא מבואר בגמ' במסכנידה דף ל. שהתינוק נמצא במעי אמו בא מלאך ומלמדו כל התורה כולה וא"כ למה רצה לצאת?
מתרץ הגר"ש שקאפ זצ"ל שיעקב אבינו רצה לצאת וללמוד לבד ולעמול על התורה ולא לקבל הכל כמתנת חינם ולעמל התורה רץ ...

"ותקח רבקה את בגדי עשו...ותלבש את יעקב"
אומר רבי יצחק מאיר מגור: יעקב אבינו נתברך על ידי יצחק, בהיותו לבוש בבגדי עשו. להורות לדורות הבאים, שגם כאשר יהודים מחליפים את לבושם היהודי בבגדי עשו ונראים כגויים, גם אז הם ראויים לברכה.

"ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען"
אומר ה"חפץ חיים": כאשר אדם מבקש להשפיע על ילדיו ללכת בדרך טובים, ולמנוע אותם מללכת בדרך חטאים, ינהג כמו שנהג יצחק, בנועם ובברכות ולא יעשה זאת ברוגזה ובכעס. תחילה: "ויברך אותו", אחר כך פנה אליו בבקשה: "לא תקח אשה מבנות כנען". אחר כך חזר והרעיף עליו אהבה וברכות: "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך".

"ותלך לדרוש את ה' "
מה תהא בסופה (רש"י)
הנה כל ימי חיי האדם, היצר נלחם בתוכו. ורבקה סבורה היתה כי בריה אחת היא בבטנה אלא שהיא נלחמת ביצר, לכן פעם היא כך ופעם כך. הלכה לדרוש "מה תהא בסופה", מי יגבור על מי בסוף המאבק, מי יהיה אחרון המנצח ככתוב: "והיה עקב תשמעון" הכל הולך אחרי העקב, הסוף. אולם נאמר לה: שני גוים בבטנך. אחד צדיק מתחילתו ועד סופו והשני רשע מעיקרו. (ר' בונם מפשיסחא)

"ורב יעבוד צעיר"
הדברים הלוו לא נאמרו לה כנבואה בלבד אלא גם כתרופה להקל על מכאוביה. כי לפי חז"ל (מדרש הגדול) "היו עולין ויורדין במעיה כגלי הים, זה אומר אני יוצא תחילה וזה אומר אני יוצא תחילה". כיוון ששמעו "ורב עבוד צעיר", לא רצה אף אחד לצאת תחילה, ונחו. וע"י כך הוקל לה לרבקה. (ר' י"ח זוננפלד)

"ויאהב יצחק את עשו"
עשו לא היה היה איכר מגושם, הלובש חולצה מצורית, הולך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגדל זקן ופיאות, מנהיג עדה ומשמיע תורה בסעודה שלישית, אלא שחלק יעקב, צדיק הדור וסירב להכנע לו. (ר' מ"מ מקוצק)

"הקל קול יעקב והידים ידי עשו"
בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו שולטות (ב"ר, ס"ה)
מקשים איך דבר זה משתמע מן הכתוב, הרי הפשט הפשוט הוא שהידים ידי עשו אף שהקל קול יעקב?
ואפשר לומר בכוונת המדרש, שיצחק אמר את הדברים האלה בתמייה, בסימן שאלה, הקול קול יעקב והידים ידי עשו - יעקב יתפלל, ילמד תורה ועשו יכה? זה לא יתכן. (אבני האזל)


"וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו"
אחרי פטירתו של האדמו"ר ר' מנחם מנדל מווארקה, הכתירו חסידיו את בנו, ר' בונם האדמו"ר מאוטבוצק – ווארקה. קודם להכתרה, נסע ר' בונם לאדמו"ר ר' יעקב מרדזימין, שיסמוך ידיו עליו. ברדזמין לא הסבירו לו פנים, והוא עמד בתור כמו כל החסידים ומבקשי הברכות.כאשר נכנס לחדרו של האדמו"ר מרדזמין והעלה בקשתו לברכה, שאלו המארח: את הסבא הכרנו, מהאבא שמענו, ואתה מה?ענה לו ר' בונם מאוטבוצק בחריפות: אצל אברהם אבינו מצינו חפירות באר, אצל יצחק גם כן, אולם אצל יעקב לא מצינו חפירת בארות, מהטעם שאברהם ויצחק חפרו בארות מים חיים, ואז כבר יכול הנכד-הבן לשאוב בקלות ישר מן המעיין.מיד הושיט לו הרבי מרדזמין את ידו ואמר: "שלום עליכם הרבי מווארקה".אחר כך נענה ואמר: ואנו דורשים כך. אברהם חפר בארות חדשות, יצחק חפר בארות חדשות, יעקב אמר: בארות חדשות אין בכוחי לחפור – אשמור לפחות על הבארות שחפרו אבותי, שלא ייסתמו מעצמן ושלא יסתמו אותם פלישתים בעפר....("שארית מנחם")

מעלת התפילה !
מספרים על הגאון ר' יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער זצ"ל, כי פעם אחת, שח לו אחד מנכדיו על כי עומד הוא לנסוע לכותל המערבי.
"בעמדך שם, תזכיר גם אותי בתפילתך". ביקש הסטייפלער.
הנכד היה המום, "האם אני צריך להזכיר את הסבא לפני הקב"ה? הלא הקשר שלך עם ריבונו של עולם הרבה יותר חזק, וכי בשמים לא יודעים מיהו בעל "קהילות יעקב" עד שאני אזכירנו בתפילתי ? " תמה הנכד.
כששמע מרן את הדברים, הזדקף והרעים את קולו: "דע לך, אין שום תפילה החוזרת ריקם, כך טבע הקב"ה בבריאתו. כל מילה של תפילה ותחנונים היוצאת מפיו של יהודי פועלת את פעולתה, אם לא היום אז מחר, אם לא מחר אז מחרתיים, ואפילו בעוד מאה שנה. גם התפילה שתתפלל עלי, תעזור !אמר מרן הסטייפלער לנכדו.

8 תגובות:

Unknown אמר/ה...

תודה רבה על החידושים הנפלאים

אנונימי אמר/ה...

ממש ממש ממש יפה , זה אתר ממש טוב!!!
3>

אנונימי אמר/ה...

ממש טוב

ליעד אמר/ה...

לא הבנתי את הראשון !! מי שיכול להסביר לי אני אמח מאוד

תודה מראש!!!

אנונימי אמר/ה...

גם אני בהתחלה לא הבנתי אותו אבל קראתי כמה פעמים ובסוף הבנתי

(תנסה לפסק אחרת)

בבקשה רבה

ביי

אנונימי אמר/ה...

שבת שלום לכולם !!!

דברי תורה ממש ממש יפים

karin אמר/ה...

טואאאוב

גידעון אמר/ה...

ממש ממש יפה!!!
שבת שלום וחודש טוב!!

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן