19 בנוב׳ 2008

פרשת חיי שרה

"שני חיי שרה"
הנה כרגיל, מייחסים את האנשים לשנים, בשנה זו נולד וכו… . אבל אצל הגדולים אשר בארץ מייחסים את השנים לאנשים, שאותן השנים נתעלו על ידי זה שחיו ופעלו בהן אותם הגדולים ונעשו לציוני דרך בהסטוריה. וזה שני חיי שרה. (דברי שאול)

"ויבא אברהם לספד לשרה"
מהיכן בא מהר המוריה (מדרש רבה)
כשהספיד אברהם את שרה, הביא לדוגמא את מעשה העקידה שהייתה בהר המוריה. ועל ידי זה בא לשבחה של שרה, שגדלה וחינכה בן שהיה מוכן למסור את נפשו להשי"ת. ממעשה העקידה של יצחק אפשר ללמוד על מידת גדולתה של האם.
מהיכן בא? מאיזו נקודת חייה בא להספידה - מהר המוריה בא, ממעשה העקידה (הדרש והעיון)

"ולבכתה…"
כ' קטנה, שלא בכה אלא מעט (בעל הטורים)
ובשם בעל ברכת הזבח שמעתי לפי חז"ל, שהעקידה היתה ביום הכיפורים. וכן איתא בפיוט ליום הכיפורים. ומהר המוריה לשם היה מהלך ג' ימים כדכתיב בפרשת העקידה "ויהי ביום השלישי… וירא את המקום מרחוק", ואם כן מיתת שרה חלה בערב סוכות ונקברה באותו יום ולכן לא היה הבכי והאבלות רק יום אחד, כי יום טוב מבטל אבלות. ולכן "ולבכתה" בכף זעירא.
(דבש והחלב)

"גר ותושב אנכי עמכם"
הצדיק הוא כמו גר בעולם הזה. עיקר ותכלית חייו הוא לעולם הבא. "התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". אבל הרשע חושב את עצמו לתושב בעולם הזה ואינו מעלה על דעתו שיצטרך פעם להפרד מן החיים עלי אדמות.
הוא שאמר אברהם לבני חת "גר ותושב אנכי עמכם", שנינו, אני ואתה, גר ותושב אנחנו, שתי השקפות עולם נפרדים זה מזה באמונות ובדעות. ולכן תנו לי אחוזת קבר, בפני עצמי, נבדל ונפרד מכם. (המגיד מדובנא)

"נשיא א-להים …איש ממנו את קברו לא יכלה ממך"
על פי רוב זה יחס הציבור, של המעריצים והמתנגדים כאחד, לנשיא א-להים אחרי מותו: הלווי'ה, הספדים וקבורה ברוב פאר והדרת כבוד וביד רחבה. ואילו בחייו עזוב הוא לנפשו ואין דורש לו.

"ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת"
אע"פ שהיה אברהם שרוי באבל כבד על פטירת שרה אשתו, שהיה טפל אליה בנביאות, בכל זאת, בה בשעה שהיה מתו מוטל לפניו לא החסיר מכל הנמוסים של דרך ארץ והחזקת טובה. ומכאן מוסר השכל, עד כמה צריכים להזהר בהלכות נמוסים ודרך ארץ. (ר' יעקב משה חרל"פ)

"בכסף מלא יתננה לי"
מעשה בחסיד אחד שנכנס לחנות לקנות איזה חפץ. כאשר שאל על המחיר , אמר לו הסוחר מחיר נמוך מאוד. הבין החסיד שמפני כבודו הוריד הסוחר את מחיר החפץ, אמר לו החסיד : במחיר כסף באתי אליך לקנות ולא במחיר יראת שמים. (ייטיב לב, לפי ספר החסידים)

"ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת"
למה צריכה הייתה תורה להאריך כל כך וספר בפרטות את כל דברי המשא ומתן שבין אברהם עפרון ובני חת, עד שקנה אברהם את מערת המכפלה בארבע מאות שקל כסף?
אלא התורה באה ללמדנו, כי בשעה שנצטרך אנחנו לגאול את אדמת ארצנו הקדושה מידי זרים, נדע גם אנו לא לעמוד על המקח ונצטרך גם כן לשלם בכסף מלא בעבור כל שעל אדמה (ר' שמואל מהוליבר)

"במבחר קברינו"
אמרו לו לרבי אברהם יצחק הכהן קוק: מי צריך את הבאים לארץ ישראל לעת זקנתם, כדי להיקבר באדמתה? השיב: מאחוזת קבר שקנה אברהם, צמח היישוב בארץ ישראל.

"ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"
התורה מספרת לנו פרטים ופרטי פרטים על המשא-ומתן הארוך בין אברהם לעפרון, ועל סכום הכסף האגדי ששולם עבור השדה והמערה. ללמדנו, שכאשר מדובר על רכישת מקרקעין בארץ ישראל, אין להימנע ממאמצים וממשא-ומתן מייגע ואין גם לחסוך בכסף כדי להביא את הרכישה לגמר מוצלח (רבי שמואל מוהליבר).

"ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל"
ככל שהזקין יותר, הרגיש יותר ויותר שלא חסר לו דבר בעולמו של הקב"ה ויש לו הכל. וה"שפת אמת" אומר: אברהם בא לזקנתו עם הימים, שלא איבד יום אחד מחייו לריק.

"ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה בת תשעים שנה תלד"
צריך אדם לחדש ולהתחדש בכל יום. זה שאמרו חז"ל בסוף מסכת קנים: "זקני עם הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם" – מפני שאין להם כוח החידוש. אבל "זקני תורה כן, כל זמן שמזקינים – דעתם מתיישבת עליהם" – מפני שיש להם כוח החידוש, יש להם גם גוח ההתחדשות. אברהם ושרה היו בבחינת זקני תורה, לכן זכו לחידוש נעוריהם (יד רמה).

"ואברהם זקן בא בימים"
רבי נחמן מברסלב היה אומר: אין חסיד זקן. אם הזקנה משתלטת עליו, החסידות פורשת ממנו. יש חסיד צעיר ויש חסיד קשיש הכולל בתוכו שני חסידים צעירים או שלושה. לעולם אל יהא אדם זקן, לא צדיק זקן ולא חסיד זקן. הזיקנה היא מידה מגונה. חייב אדם להתחדש תמיד: מתחיל וחוזר ומתחיל.

"הלבן מאה שנים יולד"
רבי שלמה הכהן אהרנסון היה אומר: נוהגים לאחל לאדם אריכות ימים ושנים. יש גם אריכות ימים? אלא, יש אנשים החיים הרבה שנים אבל יש להם ימים קצרים. כשהם עושים את מאזן חייהם מתברר שלא השיגו הרבה בשנות חייהם הארוכות. לעומת זאת, יש אנשים שלא זכו לזקנה, אך במעט השנים שחיו, הגיעו להישגים גדולים. אנו מאחלים לאדם: שיזכה גם לאריכות ימים וגם לאריכות שנים. זה שאמרו חכמים: יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואינו בזקנה (בראשית רבה נט).

"לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני"
שתי דאגות הטרידו את אברהם אבינו שעה שעמד לעזוב את ארץ החיים: הבטחת מקום קבורה לאשתו האהובה, והחשש שבנו יינשא בנשואי תערובת. לאחר מכן, אין אנו שומעים עוד דבר על אברהם בסיפור המקראי...אבל במשך ארבעת אלפים השנים הבאות, עמדו שתי הדאגות הללו בראש מעייניהם של היהודים, בכל ארצות פזוריהם. הדאגה שהבן לא יתבולל, והדאגה שהוא עצמו יובא לקבר ישראל. מימי אברהם ועד ימנו אנו, נשארו שתי הדאגות האלה מחסום אחרון בפני זרם ההתבוללות והטמיעה המאיים דרך קבע על צאצאיו של אברהם (תורה היום).

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן