מוקדש לעילוי נשמת סבתי מרת פנינה פרל בת רוניה
שהשבוע חל שלושים לפטירתה, יהי זכרה ברוך !
"באלני ממרא "
הוא שנתן לו עצה על המילה (רש"י)
אברהם היה מסופק על הברכה של מצוות המילה, אם לברך "על המילה" או "למול "
כמו שכתוב ביורה דעה סי' רס"ה. וממרא נתן לו עצה כי יש לברך "על המילה" כפי שפוסקים .
וזאת הכוונה שנתן לו עצה על המילה, היינו לברך על המילה (טעמי מנהגים (
"והוא יושב פתח האהל "
לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו (רש"י)
לעניים הנודדים הקבועים, הרגילים ללחם חסד ואינם מתביישים בכך, אין צורך לחכות
להם בפתח הבית . הם בין כך ייכנסו. אולם יש עני שמתבייש ובלבטים נפשיים הוא ניגש לדלת
וחוזר בו . לעני כזה יש צורך להמתין בחוץ ולהכניסו הביתה. (אמרי מהרא"ך)
"ויאמרו כן תעשה כאשר דברת"
יודעים היו המלאכים דרכו של אברהם אבינו לאמור מעט ולעשות הרבה,
ולפיכך אמרו: כן תעשה כאשר דברת, אבל לא יותר! ולא כמנהגך להוסיף על האמירה .
"וישא עיניו וירא... וירא לקראתם"
סימן יש בידו של צדיק להבחין בין טוב לרע. בהסתכלו בפני אדם, אם רואה הוא אור
עליון השורה עליו, מוכח שאותו אדם גם נושא חן בעיני ה'. וזהו שאמר הכתוב "וישא עיניו
וירא" ראה בהם משהו אלוקי, מיד "וירץ לקראתם". (קדושת לוי)
"זעקת סדום ועמורה כי רבה "
הרי צריך היה לומר זעקת העשוקים בסדום ועמורה ? אלא התירוץ הוא שע"פ רוב , דווקא החמסן
הוא זה שזועק, הוא כביכול הנגזל והמקופח... (ר' י' טרונק מקוטנא)
"אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר"
אילו היה זה בעיר אחרת היה זה בלתי אפשרי שימצאו שם חמשים צדיקים ואברהם לא ידע מהם,
אבל בסדום ייתכן שישנם צדיקים אלא שהם נאלצים להסתתר מעין כל ! ולכן שאל: אולי יש ... (שושנת אברהם)
"ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים"
מה טעם ניתנה המצווה לשחוט את יצחק מפי ה' יתברך עצמו ואילו המצווה שלא לשחטו נתנה מפי מלאך?
אלא רמז גדול יש בדבר, ללמדך כי כדי לעשות רעה לאדם, אין לשמוע בקול איש ואפילו מלאך, כי אם רק לקול ה' יתברך עצמו. ואילו לגבי שלא לעשות רעה לאדם, אפשר לשמוע גם בקול מלאך ! (דבש השדה)
סיפורי חסידיים
ר' שמחה בונם מפשיסחא, העריץ את ר' עקיבא איגר בגלל צדקתו יותר משהתפעל מגאונתו.
פעם סיפר מעשה בר' עקיבא איגר שהיה אורח סמוך על שולחנו. והנה נתקלה ידו של האורח
ושפך כוס יין על המפה הלבנה. מיד נטל ר' עקיבא איגר אף הוא כוס מלאה יין, וכאילו שלא
במתכוון שפך גם הוא על המפה, ומיד נענה ואמר:דומה שהשולחן מתנדנד. (חסידים מספרים)
-----
האחים ר' אלימלך ור' זוסיה בצעירותם "ערכו גלות", נדדו מעיר לעיר.
בימי נדודיהם ביקרו גם בעיר לודמיר, לאחר תפילת מעריב בבית המדרש לא הזמינם איש ללינת
לילה. ריחם עליהם עני אחד מכניס אורחים והזמינם לביתו. לימים משיצא טבעם (שמם) בעולם, שוב עברו בעיר.
עתה יצאו כל אנשי העיר לקראתם עם מרכבה רתומה לשני סוסים, וראשי הקהל הודיעו להם שהכינו עבורם אכסניה יפה אצל אחד מעשירי העיר. סירבו האחים, ואמרו:
בלודמיר יש לנו אכסניה עוד מימי" גלותנו" בנו לא חל שום שינוי מאז, וראוי לנו שנתאכסן באכסניה הישנה.
השינוי חל רק בסוסים ובמרכבה שלנו, יתכבדו נא הסוסים ברווחה שבביתו של העשיר.
-----
ר' ליב חסמן מחכמי המוסר סעד פעם בליל שבת על שולחנו של "החפץ חיים" ולא אמר "שלום עליכם"
כנהוג, אלא מיד קידש על היין ואכלו את הדגים. רק לאחר אכילת הדגים התחיל לפזם את "שלום עליכם".
לא יכול ר' ליב להתאפק ושאלו, מה ראית לשנות מן המקובל ?
השיב לו "החפץ חיים" בחיוך: הרי כבודו בודאי היה רעב ורציתי להסעידו תחילה ואילו המלאכים אינם רעבים ויכולים להמתין קמעה.
(תנועת מוסר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה