רשתות חברתיות

הצטרפו לערוץ דברי תורה בטלגרם- לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק לחצו כאן

10 במאי 2020

דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי

"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו"
"כי ימוך רעך" – לא נאמר, אלא "אחיך". בא ללמדנו מהי דרגת הדאגה הנדרשת מן האדם.
התורה מצווה אותנו להתייחס אל כל אחד כאילו אחינו הוא. ומכיוון שכך, היא גם אומרת: "והחזקת בו" – כלומר, עזור לו ומנע את התמוטטותו, הושט לו סיוע בטרם נפילה. שהרי לעולם עדיף לעזור לאדם שלא יפול על פני הצלתו לאחר שנפל.

ואומר רבי מאיר דן בעל "ארץ חמדה": כלל ישראל הם כמו גוף אחד שיש בו איברים שונים. כאשר איבר אחד כואב, אפילו אצבע קטנה, מרגיש כל הגוף. כך כאשר יהודי מטה ידו וכואב לו, צריך כל אדם מישראל להרגיש בכאבו ובצערו, ולבוא לעזרתו, לכן נאמר: "עמך". (זכרון מאיר)

"כי ימוך אחיך...ובא גאלו הקרוב אליו"
רבי מרדכי הכהן פירש - התורה מתחילה בלשון "נוכח": "אחיך"
ומסיימת בלשון "נסתר": "ובא גאלו" בגוף שלישי, אלא שעל פי רוב אדם נגאל מצרה דווקא על ידי זה שלא קיווה ולא ציפה להיוושע על ידו.

ואמר רבי מנחם מנדל מרימינוב לתלמידיו: תנו דעתכם על העניים המחזרים בכפרים, להאכילם ולהשקותם ולדאוג לצורכיהם. אמנם הם בורים, ויש מהם שאינם מהוגנים. אבל דעו לכם, דוד המלך אמר: "כי עני ואביון אנכי", לפי שהייתה בו ממידת העני. וכל יהודי שאין בו גאווה נכלל בכלל עני שתפילתו נשמעת.

"ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע"
אומר רבי יששכר דב מזלוטשוב: תנאי אחד יש לקב"ה להתקיימות כל הברכות: "וישבתם לבטח" – ביטחון בה'.

"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף ... וצויתי את ברכתי"
אם ישאלו "מה נאכל" יהיה צורך לצוות על הברכה, ברם אילו הייתה בהם אמונה תמימה ולא היו מקשים קושיות, כי אז כבר הייתה הברכה מצויה מאליה...
(נועם אלימלך בשם אחיו הה"ק זישא זצ"ל)

"איש כי יפלא נדר"
למה נאמרה פרשת ערכין מיד אחרי התוכחה ?
שלא יחשוב האדם אחרי ששמע את כל הקללות האיומות האלה שאין לו ערך חס ושלום ... על כן מבארת התורה מיד, כי אכן יש ערך לכל אדם. (החוזה מלובלין)

סיפור חסידי - שמח בחלקו ...
עשיר אחד, שלא ניחן בבינה יתרה, אך לעומת זה היה עז וחצוף, נהג להתערב בענייני הקהל. פעם אחת, בדיון עם רבי בנימין מקוצק, קם העשיר וחיווה את דעתו, אף שהעניין לא היה שייך אליו כלל.
אמר לו רבי בנימין: "למדנו במסכת אבות, 'איזהו עשיר, השמח בחלקו'. למה נאמר דבר זה לעשיר דווקא, וכי העני שמח בחלקם של אחרים?
"אלא", השיב רבי בנימין, "המשנה מדברת על אדם שזכה במתנת העושר, ולא נתברך במתנות אחרות, כמו למדנות, צדקות, תבונה. אומרים לו: עשיר אתה – שמח בעושרך ובממונך, אך אל תחשוב שיש לך יד ורגל בחכמה ובתבונה, הרחוקות ממך".

תגיות:דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי, סיפור חסידי

3 במאי 2020

דבר תורה אמור, דבר תורה קצר אמור, פנינים, סיפור חסידי, פרשת אמור

"אמור אל הכהנים"
אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י)מזהירים את הגדולים שלא יזלזלו בקטנים, כי כוחם
וגדולתם של ה"גדולים" מה"קטנים" הוא בא...

"קדושים יהיו לאלוקיהם... והיו קודש"
יש שרוצים להתקדש לפנים משורת הדין ואוסרים על עצמם דברים המותרים, אולם לא כל הרוצה להתחסד
מותר לו, קודם עליו לקיים מה שהתורה צוותה לקיים ורק אחרי זה מותר לו להוסיף סייגים על מה שמותר, וזהו
שכתוב: קודם כל "קדושים יהיו לאלוקיהם" שיהיו קדושים במה שנוגע לאלוקיהם שייקימו מצוות הבורא, ואחרי
זה "והיו קודש" יכולים הם להתקדש מעצמם ביתר חומרות וסייגים (ר"ש קלוגר)

"לאביו ולאמו לא יטמא"
לכן אסרה התורה לכהן גדול להטמא אפילו לאביו ולאמו, כדי ללמדו שאין לו שייכות למשפחתו יותר מאשר לכל
סתם יהודי. (ר"מ מקוצק)

הבעש"ט היה אומר: כל זמן שאני אוהב את בני יותר משאני אוהב סתם יהודי אחר שאינו קרובי, משמע שלא הגעתי
אפילו לחצי מדרגת אהבת ישראל!

"ובא השמש וטהר ... ואחר יאכל מן הקדשים"
אחרי שטיהר את עצמו ועשה תשובה, נהפך לאיש אחר לגמרי וזהו שאמר הכתוב: "ואחר (בבחינת איש אחר לגמרי) יאכל
מן הקדשים". (בשם הר' טרונק)

"כאשר ינתן מום באדם כן ינתן בו"
נשמת כל אדם מישראל היא חלק אלוקי ממעל, ומי שח"ו נותן פגם בישראל, כאילו נותן פגם בשכינה! "כאשר יתן מום
באדם- כן ינתן בו" כאילו חס חלילה נתן את המום "בו" בקב"ה. (רביד הזהב)

"לנפש לא יטמא בעמיו"
אין לטמא את הנפש בעמעום (''בעמו'' מלשון ''גחלים עוממות'') ובקרירות. יש למנוע את דעיכתו של הניצוץ האלוקי בנפש האדם, אלא להלהיבו בלי הרף... (הה''ק רח''ה ז''ל מאלכסנדר).

"וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה... כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה" 
בכל המועדים מותר לעשות מלאכה לצורך אוכל נפש, פרט ליום הכיפורים שאז אסורה אפילו מלאכה כזו – "וכל מלאכה לא תעשו" – ומיד מוסיפה התורה טעמו של דבר, לפי שביום זה חובה היא להתענות ואינו שייך בו אוכל נפש, (ומה שצריכים להכין אוכל לפעוטות אינו בא בחשבון, לפי שזה צריך להיות "שוה לכל נפש").
בזה מתחוור היטב מה שבעת חנוכת בית המקדש הראשון, כאשר בני ישראל אכלו ושתו ביום הכיפורים מחמת השמחה (מועד קטן ט'), גם בישלו ביום הכיפורים (רש"י בעין יעקב) – והלא יכולים היו להכין את המאכלים מערב יום כיפור? אלא מכיון שמותרים היו אז לאכול הרי היה איפוא הבישול לצורך אוכל נפש ולכן מותר היה לבשל כמו בכל מועד אחר. (הג' מהר"ל חריף ז"ל).

סיפור חסידי
פעם אחת נסע הרב הקדוש ר' דוד מלילוב עם תלמידו הרב הקדוש רב יצחק מוורקא לעיר אחת, בשביל להטיל שלום בין בני העיר, שהיו שרויים במחלוקת. כשבאו לאותה העיר, עמדו להתפלל. אחרי התפילה ציווה ר' דוד לרתום תיכף את העגלה ולנסוע בחזרה. תמה מאד תלמידו הרב מוורקא, ופנה אל רבו בשאלה: רבי ! הלא באנו הנה לעשות שלום, ולמה נחזור מיד?

השיבו ר' דוד: כשאמרתי בתפילה "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן" כבר פעלתי את השלום כאן.

דבר תורה אמור, דבר תורה קצר אמור, פנינים, סיפור חסידי, פרשת אמור


נהנתם? מוזמנים לשתף

לעוד פנינים לפרשת אמור חפשו בכותרת חיפוש אמור

כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן