3 בדצמ׳ 2018

פנינים וורטים חג חנוכה חג אורים סיפור חסידי

חנוכה שמח! שנזכה להוסיף הרבה אור!

רמז מן התורה
כאשר סופרים בתורה מהמילה "בראשית" עשרים וחמש מילים, מגיעים למילה "אור". רמז לנר חנוכה שהוא בעשרים וחמישה בכסלו. כאשר סופרים עשרים וחמש חניות במסעות בני-ישראל במדבר (שבפרשת מסעי) מגיעים למסע "ויחנו בחשמונה", רמז לחשמונאים שנחו בכ"ה בכסלו. (ברכת חיים)

מהדרין מן המהדרין
בשולחן-ערוך הלכות חנוכה (סימן תרעא) מתחילים לפרש מיד את דין המהדרין מן המהדרין, ללא שיפרשו קודם-לכן את הדין הפשוט ואת דין המהדרין. לפי שבחנוכה אפשר להגיע למדרגות גבוהות אף שלא כסדר הטבעי והרגיל. בחנוכה אפשר לקפוץ היישר למדרגת "מהדרין מן המהדרין".
(רבי אברהם-מרדכי מגור)


חנוכה
מקום הנחתו של ה'שמש' מעל שאר הנרות. מכאן אנו למדים כי מי שעוסק בהדלקת נשמות, מי שמדליק את "נר ה' נשמת אדם" הנמצא בכל אחד מישראל, מתעלה למעלה-מעלה. (לקוטי שיחות)

כח חנוכה
הגמרא (שבת כא) אומרת: "פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם בשבת, מדליקים בהם בחנוכה".
יש כאן רמז, שאפילו נשמות כאלה ("נר ה' נשמת אדם") שהשבת אינה מעוררת אותן, יש בכוחו של חנוכה לעוררן. גם בימי החשמונאים נמצאו רבים מישראל במדרגה רוחנית שפלה מאוד, אולם על-ידי נס חנוכה התעוררו התעוררות גדולה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)

משל הנרות
נרות חנוכה מלמדים אותנו שלושה דברים: "מצוותן משתשקע החמה" – אין להתרשם מהחושך הרוחני השורר בעולם, כי גם מעט אור של תורה ומצוותיה דוחה הרבה מהחושך, ומה גם אור הרבה;  "מצווה להניחן על פתח ביתו מבחוץ" – יש להאיר גם את הרחוב באור היהדות;  מספר הנרות מתרבה מיום ליום – הפצת היהדות צריכה להיעשות מתוך הוספה תמידית.(לקוטי שיחות)

פרסומי ניסא
מהו הרעיון בפרסום הנס דווקא, בחנוכה?
יש לדעת :שהפרסומאים הראשונים היו היוונים .שציוו לכתוב ,על קרן השור: "אין לנו חלק ונחלה באלוהי ישראל".
בקרן השור השתמשו כדי להזין תינוקות (כמו בקבוק(
כמו"כ השתמשו בשור לחרישה וכך כל היום ראו את הכיתוב שחילחל..
-
ע"י פרסום הנס מתקנים (גם) פגם זה..

רמז לברכות
סדר הברכות בנרות חנוכה הוא: להדליק נר חנוכה, שעשה ניסים, שהחיינו. דבר זה רמוז בפסוק (במדבר כא,ח): "עשה לך שרף (ברכת להדליק), ושים אותו על נס" (ברכת שעשה ניסים), "וראה אותו וחי" (ברכת שהחיינו). (רבי יצחק מוולוז'ין)

סיפור חסידי
הרבי ר' השיל, בהיותו ילד רך, הראה סימני חריפות וחכמה נפלאיה. פעם אחת בחנוכה אמר המלמד שלו לתלמידיו הקטנים, אם תעשו לי במהירות חשבון כמה נרות עם שמש אנו מדליקים בחנוכה, אשחרר אתכם מן החדר. תוך כדי דיבור אמר הילד הישל, אני 
יודע: ארבעים וארבעה. ויש לי סימוכין על זה מהפס' "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו". פחבגימטריא שמונים ושמונהנשבר היינו המחצית – ארבעים וארבעהואנחנו נמלטנו – אנו חופשים לצאת מן החדר.

ציטוט הרב קוק

"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. ( הרב קוק)



תגיות : פנינים וורטים סיפור חסידי קצר לחג החנוכה

27 במרץ 2018

פנינים ליל הסדר חג פסח וורטים סיפור חסידי

פנינים חג פסח ליל הסדר , וורטים סיפור חסידי

ליל הסדר
"ליל הפסח נקרא 'סדר', לרמז שכל מה שאירע לנו, מיציאת מצרים ועד היום הזה, אין
בו חלילה שום דבר מקרי, אלא הכול מתרחש על-פי סדר מסויים, אף-על-פי שלא תמיד
אנו מבינים את הסדר הזה. (מהרי"ל(

"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם"
מדוע מתחילה ההגדה באמירת דבר זה שהמצה היא לחם עוניויש לבאר: ד"לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה` יִחְיֶה הָאָדָם", כמו שנאמר בפרשת `עקב` (`דברים` ח ג). והמצה שהיא לחם עוני היא ממחישה את זה ביתר שאת, שרק עפ"י דבר ה` התקיימו בגלות מצרים ועפ"י ה` יצאו ממצרים, כי באופן הטבע לא היה להם אפשרות להתקיים בקושי השעבוד וגם לא שום אפשרות לצאת ממצרים. לכן בתחילת ההגדה, בכדי לקבוע בלב פנימה בחוש את הצורך להודות ולהלל לקב"ה על שהוציאנו מאפלה לאורה, מכריזים `הָא לַחְמָא עַנְיָא`.

"וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה"
"וַיָּרֵעוּ" כלומר: שעשו אותנו רעים כמותם. זהו הדבר הראשון שבו פתח והקדים בעל ההגדה, ראש לכל הענויים והעבדות הקשה שנשתעבדו, זאת העובדה שפרעה ומצרים הרשעים עשו אותנו רעים כמותם, לכך פתח ואמר: "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ" ורק אח"כ אמר עוד: "וַיְעַנּוּנוּ" וכן: "וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה".

`מַה נִּשְׁתַּנָּההגרש"ז אויערבאך זצ"ל היה מביא מספר `כרוסייא דאליהו` שכתב בשם המקובלים: שעל ידי שאילת `מַה נִּשְׁתַּנָּה` גורמים פתיחת הלב לתורה. וכן נהגתי בביתי שכל המקובצים אצלי בליל הסדר כל אחד שואל `מַה נִּשְׁתַּנָּה`? ומתפלל שיהיה לו פתיחת הלב לתורה. ואחר גמר כל הנאספים, אף אני בעצמי אומר: `מַה נִּשְׁתַּנָּה`.

"חָמֵץ וּמַצָּה" 
בהגדה של פסח חת"ס, מביא מעשה: שהיה ה`חתם סופר` דורש בשבת הגדול ואומר: שהמצה רומזת על היצר הטוב והחמץ רומז ליצר הרע ובשניהם נמצאות האותיות מ"ם וצדי"ק אלא שההבדל היחיד ביניהם הוא האות ה` וח` וההבדל בין שני אותיות אלו ג"כ אינו גדול, אלא הנקודה הקטנה המחברת את רגל הה"א לגגה ונעשה חי"ת. דבר זה בא ללמדנו אמר ה`חתם סופר` שלפעמים גם ההבדל בין היצר הרע ליצר הטוב הוא קטן כחוט השערה ועלינו להתבונן ולחקור אחר מעשינו היטב שלא נכשל חלילה.היה שם אחד מחוגי המשכילים שמילא פיו שחוק ולעג למשמע הדברים הללו והגיעו הדברים לאזני ה`חתם סופר`, אמר ה`חתם סופר`: "דע שגם ההבדל בין חוקר להוקר (בעל גיבנת) הוא קטן כחוט השערה", לאחר כשעה עלה אותו חוקר במעלות ביתו, מעדו רגליו ונפל ונקע את חוט שדרתו ומיני אז נכפפה קומתו עד יום מותו.

"הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים – כי גבר עלינו חסדו"
ובפשוטו הוא תמוה, מדוע הגויים וכל האומות יהללו את ה' בגלל החסדים שהוא עושה
לעם ישראל. והתשובה לכך, כי פעמים רבות זוממים הגויים הרשעים לעשות צרות
לכלל-ישראל, ולפעמים הם מתכננים תוכניות שכמעט באות לידי ביצוע, והקב"ה מפר את
עצתם ומקלקל את מחשבתם, וכל התוכניות המרושעות מתבטלות לגמרי. ועם ישראל אינם
יכולים להודות לה' על כך, כי הם בכלל לא ידעו שהגויים רצו לעשות להם רע, לכן
אומר דוד המלך בתהילים, שהגויים והאומות יהללו את ה' כי הם אלה שיודעים
ומכירים באמת את גודל חסדיו ורחמיו של הקב"ה לעם ישראל.

"מניין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות"*בזה מובנת המחלוקת בין התנאים, על כמות המכות שלקו במצרים ועל הים, עד שר'עקיבא אומר שבמצרים לקו חמישים מכות ועל הים לקו מאתיים וחמישים. ומאי נפקא לן
בזה? אלא לפי שהכתוב מבטיחנו כי "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך", רצו
חז"ל להרבות במחלות ששמו על מצרים, כדי שמספר המחלות שישראל ינצלו מהן יהיה
יותר גדול. (בשם הגר"א(

"הקהה את שניו"*בתשובה לבן הרשע כתוב ´אף אתה הקהה את שניו´. מה פירוש הביטוי הזה?רשע בגימטריה הוא 570
שניו בגימטריה 366
אם נפחית את שניו מהרשע, יצא לנו 204, שזה הגימטריה של צדיק.

"לא יימצא לך חמץ"
מעשה ברבי לוי יצחק מברדיטשב שטייל בערב פסח לאחר ביעור חמץ עם שמשו ברחובות ברדיטשב ופגש בגוי אחד, העמידו רבי לוי ושאל אותו בלחישה: האם יש ברשותך סחורות הבאות מעבר לגבול? יש ויש! השיבו הגוי, ככל אשר תאווה נפשך, ותשובה זו שמע גם מגוי שני ושלישי שפגש בדרכו. הניחם רבי לוי ופנה לרחוב היהודים, פגע באדם מישראל ושאלו: שמא יש בידו משהו חמץ למכור לו, "חמץ?!" נרתע היהודי לאחוריו, "בערב פסח אחר חצות היום, חס ושלום!" וכך היתה תשובת כל יהודי שפגש בדרכו. הלך רבי לוי יצחק לבית הכנסת, פתח את ארון הקודש ופנה ליושב בשמים: ריבונו של עולם, ראה את עמך ישראל, איזה עם נאמן הוא לך. קיסר רוסיא הוא מלך אדיר, ברשותו אלפי שוטרים ומאות אלפי חיילים, יש לו בתי משפט ובתי סוהר להושיב בהם את העבריינים, בכל פינת גבול עומד חייל או שוטר השומר שלא להבריח למדינה סחורה אסורה, ואעפ"כ כמעט כל אזרח שני מבריח ומוכר את סחורתו לכל דורש. ואתה כתבת לנו בתורתך: "לא יראה ולא ימצא לך חמץ בכל גבולך", ולא העמדת עלינו לא שוטרים ולא חיילים, ואעפ"כ אין אפילו משהו חמץ בבית ישראל בשעת האיסור. 

מצות השמחה
חסיד אחד נכנס אל רבו האדמו"ר רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל ופניו עצובות. "מה זאת"? שאלו רבו.התחיל החסיד מספר בגילוי לב; "כי החיטים השמורות שהכין לאפות מהן מצות לפסח נחמצו, כעת לא יוכל לאכול רק מצות שנאפו מקמח שלא נשמר משעת קצירה". "שים לבענה לו הרבי: "מצה שמורה היא אמנם הידור מצוה, אבל מצות השמחה בחג היא מן התורה. מוטב שתאכל מצה פשוטה בשמחה, מאשר תאכל מצה שמורה בעצבות".

שיהיה לכולם פסח שמח וכשר !וכפי שאמר הרב אברום שפירא זצ"ל : "כשר ודאי יהיה, אבל צריך להתאמץ שיהיה שמח !

פנינים לחג הפסח וורטים ליל הסדר סיפור חסידי

נודה לשיתוף

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן