28 בדצמ׳ 2015

דבר תורה קצר שמות, דבר תורה פרשת שמות, פנינים, וורטים

פנינים פרשת שמות וורטים דבר תורה קצר

פרשת שמות

''ואלה שמות בני ישראל''
להודיע הבתן שנמשלו לכוכבים. (רש''י)
בני ישראל חייבים לדעת, כי ה' יתברך אוהב אותם, וכשם שברא את הכוכבים על-מנת שיאירו בחשכת הלילה - כך ברא אותם על-מנת שיפיצו את אור האלוקים ויחדירוהו למקומות החשוכים והמושפלים ביותר. (שפת אמת)


"ותתצב אחותו מרחוק, לדעת מה יעשה לו"
למה עמדה מרים מרחוק ?
אמר רב : לפי שהייתה מרים מתנבאת ואומרת : עתידה אמי שתלד בן, שמושיע את ישראל מיד מצרים. וכוון שנולד משה, נתמלא כל הבית כולו אור. עמד אביה ונשקה על ראשה.
אמר לה : בתי, נתקיימה נבואתך !
וכוון שהטילוהו ליאור, עמד אביה וטפח לה על ראשה.
אמר לה : בתי, היכן נבואתך ?
וזהו שנאמר "ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו" לידע מה יהא בסוף נבואתה.

"ותקרא שמו משה... כי מן המים משיתיהו"
מכאן אתה לומד שכרם של גומלי-חסדים. אף-על-פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקב"ה לא קראו בשם אחר. (שמות רבה)


"וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים" (ב - כה)
ראה אלוקים את בני ישראל כיצד הם נצמדים ביהדותם, ועל אף כל הנגישות והענויים לא נגרע מאומה מצורתם היהודית ולא שינו את לשונם ואת מלבושם - לפיכך "וידע אלוקים" - גמר אומר לגאלם. (בשם צדיק אחד)
רישומם של עינויים ותלאות ניכר על ידי אותות וסימנים בחיצוניותו של המעונה, ואילו דכדוך פנימי וייסורי-נפש הצפונים בעומקה של נשמה אי אפשר לראותם מבחוץ; רק השם יתברך, שהוא יודע מחשבות, יודע אותם. לפיכך - "וירא אלוקים" - הוא ראה את העינויים החיצוניים - "וידע אלוקים" - הוא ידע את ייסורי-נפשם הפנימיים... (מלבים)

"וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (א יד)
ב`דעת זקנים` לבעלי ה`תוספות` כתוב: `ובאותו פרק נולדה מרים ועל שם כך נקראה: "מִרְיָם"` (עה"פ שם). על שם שמיררו את חייהם באותו הזמן. 
וב`סדר עולם רבה` (ג) מבואר: שמרים נולדה פ"ו שנה לפני שיצאו בני ישראל מארץ מצרים.


"ומשה היה רועה את צאן יתרו"
בחנו הקב"ה למשה בצאן (הקב"ה בחן אותו ביחס אל הצאן)  כשהיה משה רבנו רועה את צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ משה אחריו עד שהגיע הגדי לחסוח (בין הרים). כיוון שהגיע לחסוח, נזדמנה לו ברכה של מים ועמד הגדי לשתות. כוון שהגיע משה אצלו, אמר : אני לא הייתי יודע, שרץ היית מפני צמא ! (עכשיו) עייף אתה. הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקב"ה : יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך - חייך (לשון שבועה) אתה תרעה את צאני.

ויטמנהו בחול - סיפור חסידי
בעיר אחת, סמוך למז'יבוז', נתמנה מושל אכזר. שגזר גזירות קשות על היהודים, עד שכבר לא יכלו לשאתן. החליטו לשגר משלחת למז'יבוז', לבקש עצה וברכה מהצדיק רבי ברוך. בסעודת השבת סיפרו חברי המשלחת על הצרות. נענה הרבי: "כתוב, 'וירא כי אין איש' - ראיתי את המושל שלכם, והנה אין הוא ראוי להיקרא 'איש', כי אינו מתנהג כבן-אדם; 'וירא את המצרי' - אכן, רואה אני שדינו להיענש כמצרים, שהעבידו את אבותינו בפרך; אלא שהדבר אינו חייב להיעשות ביום שבת-קודש - 'ויטמנהו בחול', הוא ייטמן ביום חול". וכעבור ימים אחדים יצא המושל על סוסו אל מחוץ לעיר, וברק פגע בו ומת.

תגיות: פנינים פרשת שמות וורטים דבר תורה קצר 
סיפור חסידי פרשת שמות 

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן