22 בדצמ׳ 2015

פנינים פרשת ויחי , וורטים סיפור חסידי קצר לפרשת השבוע


פנינים פרשת ויחי , וורטים סיפור חסידי קצר

"ויחי יעקב"
דוק ותראה, שכל פרשה שעיקרה באה לספר על מיתת צדיקים פותח בה הכתוב בביטוי של חיים – והוא גם שמה. "חיי שרה", "ויחי יעקב". כי מעשיהם הטובים ויצירותיהם הנעלות הם נחלת הדורות, גנזי תרבותנו. מהם אנו יונקים, מהם אנו מושפעים. צדיקים במיתתם קרויים חיים. (דרשות אל עמי) 

"ויהיו ימי יעקב שני חייו"
ולא כתוב "ויהיו שני יעקב" או בדומה לכך, לומר לך כי חייו של יעקב אחידים היו, בדרך אחת הלך כל שנות חייו. (הרש"ר הירש) 

"ועשית עמדי חסד ואמת"
חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת (רש"י)
טובה שעושים עם אדם חי אי אפשר לדעת אם באמת טובה היא לו. יש שחושבים שעושים דבר טוב, ולבסוף הרי זה דבר רע, או שצמחה ממנו רעה. אבל חסד שעושים עם המתים, הוא טוב גם בתכליתו – חסד של אמת. (אהל יעקב) 

"אל נא תקברני במצרים"
יעקב חשש, בראותו בניו ובני בניו נאחזים במצרים ("ויאחזו בה"), שרואים הם בארץ זו ארץ מכורתם וברבות הימים ישכחו את מולדתם ויחליפו את הירדן ביאור מצרים. דאגה זו עוררה את יעקב בתור ראש המשפחה לחזק בלב צאצאיו את התקוה לשיבת בנים לארץ האבות. וזאת אשר אמר להם : בניי, רצונכם לחיות במצרים, אני אין רצוני אפילו להקבר בה ... "אל נא תקברני במצרים" (הרש"ר הירש) 

"שכל את ידיו כי מנשה הבכור" (מח-יד).
אחכמינון לידוהי (תרגום).
יעקב עיבד כל כך את אברי גופו, עד שלא היו יכולים לעשות דבר בניגוד לרצון ה' יתברך. הידים היו מחוכמות מעצמן ונינוחו בצורה הפוכה, כפי רצון שמים... (ליקוטי מגדים).

"ויברך את יוסף ויאמר" (מח-טו).
הלא מברך היה את בניו של יוסף ולא את יוסף עצמו?
ברם, אין ברכה יותר גדולה לאבא מאשר הברכה שיהיו בניו טובים ומוכשרים. אם "יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי" – הרי זו ממילא הברכה הגדולה ביותר בשביל יוסף עצמו... (של"ה לפי הרמב"ם).

"האלוקים הרעה אתי... המלאך הגאל אתי" (מח-טו, טז).
אף אם אינם ראויים לקבל ברכה זו ממך, האלוקים, בעצמך, ללא כל תיווך – הרי על כל פנים אבקשך נא, כי תצווה על "המלאך הגואל אותי" – שיברך אותם. וכך הוא איפוא, פשוטו של פסוק: "האלוקים הרועה אותי" – אבקש נא כי תצווה על "המלאך הגואל אותי" שהוא "יברך את הנערים"... (ספורני).

"ויקרא בהם שמי ושם אבתי" (מח-טז).
כאשר הבנים הולכים, חלילה, בדרך הרע – הרי הוריהם וסביהם בושים ונכלמים, לכשקוראים בהם את שם בניהם או נכדיהם. לפיכך ברך אותם יעקב אבינו, שיהיו ראויים להיקרא עליהם שם אבותיהם, לבל תהי חרפה בכך אם ייאמר, שהם הינם נכדיהם וניניהם של אברהם יצחק ויעקב.... (מפרשים).

"אל תיראו - ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה"
ואל תיראו – אין לכם לחשוש שאני אתנקם בכם וארצה לעשות לכם רעה כי מי כמוני יודע מן הנסיון האישי שלי, שלא מחשבותיו של האדם מחשבותיו של ה'? הרי אתם חשבתם עלי רעה ואלוקים חשבה לטובה ואם כן יודע אני שגם אם ארצה להתנקם הרי כך גם יהפוך ה' את כוונתי הרעה לטובה ? 

"האלו-הים הרועה אותי מעודי ועד היום"
מסביר המלבי"ם, שהנהגתו של הקב"ה עם יעקב הייתה כדרך רועה צאן.
ממש כפי שהרועה צאן אינו מביט על מעשיהם והכנתם של הצאן, אם זכאים המה למרעה או לא.
כן ה' יתברך רועה אותי לתת לי פרנסתי ברווח, כדי סיפוקי.

"וידגו לרב בקרב הארץ" (מח-טז).
אין מוצאים כלל בתורה, שאפרים ומנשה היו גדולים במספר יותר משאר השבטים, לא במנין שבמדבר ולא במנין שבערבות מואב?
אלא, ברכתו של יעקב היתה "בקרב הארץ" – שבארץ ישראל ידגו לרוב; ואמנם ברכה זו נתקיימה, שכן מייד עם כיבוש ארץ ישראל, עוד לפני חלוקת הארץ, כבר נאמר: "וידברו בני יוסף אל יהושע, מדוע נתת לי נחלה גורל אחד ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה"' (יהושע יז-יד) – בזמן מועט זה של "עד כה", שאנו נמצאים בארץ ישראל, כבר ברכנו הא-ל בעם רב. ויהושע השיב להם על כך: "אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם" (יהושע יז-טו) ואמרו חכמינו, שציוה עליהם לעקור יער עצים, כדי שלא תשלוט בהן עין הרע (בבא בתרא קמ"ח) – לפי שריבוי זה תוך זמן מועט היה לפלא עצום. ברם, זה בא עקב ברכתו של יעקב: "וידגו לרב בקרב הארץ"... (אדרת אליהו פ' ראה).

סיפור חסידי - "היאספו לכם ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים"
ר' חיים סולובייצ'יק, רבה של בריסק, השתתף פעם באסיפה, וממש לא אהב את המשימות והתככים ששמע כי מתנהלים מאחרי הפרגוד. אמר אז למקורביו: תמיד התקשיתי שעל הפסוק: "היאספו לכם ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", מובא בילקוט שמעוני מהו "היאספו? – היטהרו. כשם שאתה אומר "ותסגר מרים ואחר תאסף" ומניין ש"האספו" מלשון טהרה? אלא, כנראה יכול כל יהודי כשלעצמו להיות נקי וצדיק, אבל כאשר מתאספים לאסיפה, מיד נכנס לפעולה יצר הרע של מחלוקות ותככים, רכילויות ומזימות. לכן בירך יעקב את בניו: "היאספו" – היטהרו, שייצאו טהורים מכל האסיפות האלה.


תגיות : פנינים פרשת שבוע ויחי, וורטים, פנינים לפרשת ויחי , סיפור חסידי לפרשת ויחי 

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן