12 בדצמ׳ 2012

פנינים פרשת מקץ, פנינים סיפור חסידי וורטים מקץ


פנינים וורטים סיפור חסידי פרשת מקץ


"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חלם...."
נאמר בתהלים (קכו, א): "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". היינו: עם ביאת המשיח כשתימלא הארץ דעה, נדע כי כל תענוגות העולם הזה, שעסקנו בהם כל חיינו, לא היו אלא חלום ודברי הבל. וזה הפירוש כאן: "ויהי מקץ שנתים ימים", כלומר כשהאדם מקיץ משנתו, שתקפה עליו ימים רבים בתרדמת הזמן, הריהו יודע באמת, כי "פרעה חולם" היינו היצר הרע העושה פרעות באדם אינו אלא חלום, והתענוג האמיתי הוא בדביקות בהשי"ת. (אדמו"ר ר' צבי יהודה מסטרטין).

"וייקץ פרעה ויישן ויחלום שנית....."
אצל יעקב נאמר "וייקץ יעקב משנתו ויאמר" – זו דרך חסידים ואנשי מעשה כשמתעוררים משנתם מיד "ויאמר" : אומרים את ברכות התורה, ברכות השחר, קריאת שמע, תפילה ותלמוד תורה. אבל אצל פרעה נאמר "וייקץ ויישן שנית" – התהפך על צדו והמשיך בשנתו. (ר' אהרון מקרלין)

"וחמש את ארץ מצרים....."
חמש נוטריקון: חודש, מילה, שבת. על שלוש מצוות אלו גזרו היוונים לבטלן. (בני יששכר).

"ויהי מקץ שנתיים"
חלם פרעה ועל ידי חלומו נתגדל יוסף, וכן כל הצלחה בעניני העולם הזה על ידי מלאכה או
על ידי מסחר כלשהוא לא הם הגורמים להצלחה, אלא משנגזר על האדם להצליח הם
השליחים לדבר.
שנתיים ימים, ואמרו במדרש, אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו, זה יוסף, ולא פנה אל
רחבים, על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והיזכרתני ניתוסף לו שתי שנים. (וכיצד קורא
הוא ליוסף גם אשר שם ד' מבטחו וגם פנה אל רהבים) כי הותרה לאדם ההישתדלות בעניני
העולם הזה לפי מה שהוא, מפני שקשה לו לאדם להגיע למדרגה של בעל בטחון גמור ללא
כל הישתדלות. אך יוסף שהי' בעל בטחון גמור, ואף על פי שדבריו לשר המשקים לא היו אפילו
בגדר בקשה כי אם בגדר הגדת עתידות (ובאמת שר המשקים הוא שהזכירו אל פרעה)
בכל זאת הי' זה פגם במידת הבטחון שלו ונענש על כך. (בית הלוי)

"וארא בחלומי והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד מלאות וטובות"
והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד – הצלחת שבע שני השובע תהיינה על ידי קנה
אחד, על ידי כח אחדות שהוא כח ד' אשר עם יוסף. (אלשיך)

"וייקץ פרעה ויחלום שנית"
טבע האדם להתעורר משנתו כשהוא חולם חלום מסעיר.
צדיק, כאשר הוא מקיץ מתוך חלום, הוא נוהג כיעקב אבינו שאמר בעת שהתעורר
מחלום: "אכן יש אלהים במקום הזה", וישר קם מיד לעבודת הבורא.
לעומת זאת, כאשר רשע מקיץ מחלום, הוא נוהג כפרעה "ויישן ויחלום שנית", החלום אינו מפריע לו ואינו מעוררו לכלום ומיד מתהפך הוא לצד השני. (עפ"י פירוש רבי מאיר מפרמישלאן).

"וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור"
פירוש אופטימי לפסוק זה נתן ה"חפץ חיים": כאשר מגיע קץ הזמן המיועד, אין הקב"ה מתמהמה אפילו לרגע מיותר אחד. כיוון שהסתיים הזמן שנגזר על יוסף לשבת בבית האסורים, הריצוהו במהירות מן הבור היישר אל בית המלך. כך, אומר ה"חפץ חיים", יהיה גם כאשר תגיע עת הגאולה, היא לא תתמהמה אפילו רגע אחד מיותר. המשיח יופיע בפתאומיות ויריץ את ישראל מבור הגלות אל ארץ ישראל.

"הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"
פרעה חשב כי ירא שמים ואיש אלוקים מוכרח להיות אדם בטלן שאינו בקי בהויות העולם הזה ובודאי שגם לבושו החיצוני רחוק מהידור. והנה רואה פרעה כי לפניו איש כיוסף שהיה מסלסל בשערו וכו'.
ועם זאת היה יוסף איש חכם חרוץ ובקי גם בהלכות המדינה! לכן התפלא פרעה ואמר "הנמצא כזה" ? יהודי פקח ומנומס היודע להופיע בכבוד לפני מלכים וכו' ובכל זאת "אשר רוח אלוקים בו" ?
(רש"ב מפסישחא)

"ויאמר אליהם מרגלים אתם"
מה ראה להאשים אותם דוקא בחטא זה של "מרגלים אתם"? אלא, חושש היה שמא ילכו האחים לתור אחריו ולחפשו בידעם שהוא נמכר למצרים, עד אשר יגלו את זהותו - לפיכך אמר להם "מרגלים אתם" ובכך חסם בפניהם את כל הדרכים ונטל מהם כל אפשרות לחקור ולדרוש אחריו. כי אדם החשוד בריגול לא יעיז להרבות בשאלות על אודות מושל הארץ.
(הה"ק ר' אברהם משה ז"ל מפשיסחא)

"קחו מזמרת הארץ"
אומר רבי נחמן מברסלב: אמר יעקב לבניו: קחו עמכם למצרים "מזמרת הארץ" – קחו עמכם את הניגון מארץ ישראל, וכאשר תהיו בגלות, נגנו את הניגון הזה, שימתיק לכם את יסורכם ויזכיר לכם מאין באתם, ולאן אתם צפויים לחזור.

"וירדו אחי יוסף לשבור בר"
בארץ כנען לא יכלו בני יעקב "לשבור בר" כלומר לשבור את תאוות האכילה, שהרי לא היה מה לאכול, לכן ירדו למצרים, שם היה אוכל, כדי לשבור את תאוות האכילה (ר"מ מגור)

סיפור חסידי
אנשים רבים הבחינו פעם אחת בצדיק רבי ישראל סלנטר עומד ברחוב אחד בוילנא ומשוחח עם אדם פשוט מאוד. תוך הדברים שמעו אותו מבדח דעתו במילתא דבדיחותא ובסיפורים מהנים, בעוד שניהם נותנים פיהם בשחוק. התנהגות זו של הצדיק, הפליאה מאוד. כי ידֹע ידעו שרבי ישראל שומר פיו מכל משמר מדברים בטלים. אחד מתלמידיו החליט לשאלו על פשר הדבר, הלא ללימוד הוא צריך!
הסביר לו רבי ישראל: "יהודי זה, מר נפש הוא, לא עלינו, אדם שבור ומדוכא. ואין לך חסד גדול מלשמח נפשו העגומה....."

שבת היא מלזעוק – ורפואה קרובה לבוא
כשהשבת תפסיק מלזעוק על חילולה, אז תבוא כמו כן רפואה לאלו המקבלים עליה לשמרה.
כשהיו באים לפני ה"חפץ חיים" זצ"ל לבקש ברכתו לרפואה שלמה, היה אומר: יש לכם לבדוק את עצמכם מה עם השבת שלכם, שכן אדם שהשבת שלו שלמה איתו לא צריך שיארע לו מקרה רע.
ועוד היה אומר ה"חפץ חיים", כשהיו באים אליו אנשים בצרתם לבקש ברכתו: וכי הברכות נמצאות באמתחתי?! הלא השבת היא מקור הברכה! ולכך אם תקבלו עליכם להיזהר בכבודה כהלכתה, רק אז אהיה מועיל גם אני בברכתי, אולם אם לא תסתדרו עם השבת – מה יועילו ברכותי אחר שצרור הברכות מונח אצל השבת?!
ובאמת, סיפורים רבים היו מרבים שבאו לבקש ברכה מה"חפץ חיים" ונתן ברכתו רק בתנאי שיזהר המתברך בשמירת שבת ביותר, וכשנתקיים התנאי נתקימה ברכתו. וגם לאלו שטענו לו: רבי, והלא שומרים שבת אנחנו! – השיב ה"חפץ חיים": קבלו עליכם להקדים את כניסת השבת מבעוד היום גדול ותוושעו, ובכך ראו רבים ישועות ונפלאות.

תגיות: פנינים לפרשת מקץ, פנינים מקץ, פנינים סיפור חסידי מקץ, וורטים מקץ


אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן