"וארא אל אברהם אל יצחק..."
אל האבות (רש"י)
(והרי אנו יודעים שאברהם יצחק ויעקב הם האבות ?)
אלא הכוונה היא שהקב"ה נראה ליצחק לא משום שהוא בנו של אברהם, וליעקב – לא משום שהיה "נכד".. אלא "וארא אל האבות" מפני שכל אחד ואחד זכה להיות אב בפני עצמו..
(אדמו"ר ר' מאיר מפרמישלאן)
"ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה"
אדם שגורלו מר וקשה בהווה, אין דעתו פנויה לקבל הבטחות לעתיד הרחוק. בני ישראל שנשימתם טרופה עליהם מחמת קושי העבודה, אינם קולטים כלל את דבריו של משה, האומר להם כי בעתיד יביאם אל ארץ טובה. אין להם כל ענין במה שיהיה לעתיד, קודם כל רוצים הם רק להיחלץ מהמצוקה בה הם נתונים כרגע. לפיכך אומר ה' יתברך למשה, כי ידבר רק על ההווה "להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" (משך חכמה)
"ונתתי אתה לכם מורשה"
לא לבד לשעה שאתם תהיו בה, אלא אפילו בשעה שאתם גולים ממנה, הרי היא שלכם! וכמו שאדם הפורש משדה ירושת אבותיו לעולם דעתו עליה, ומשתדל שלא לשכוח אותה אחוזה, אולי יזכהו ה' לחזור אליה, כך ארץ ישראל היא לנו מורשה לעד. (הנצי"ב, העמק דבר)
"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם"
מה היתה עיקר הצעקה ? - לעולם יש לעבוד את ה' מתוך רצון טוב ומתוך שמחה , ואולם במצרים היה פרעה הגורם העיקרי שהניעם לעבודת ה' ... ועל זה הצטערו ביותר : " את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם " – נאקתם היתה על אשר המצרים הם המעבידים אותם . והם אלו המניעים אותם לעבודת ה'.
(אדמו"ר ר' משה מקוברין)
"ואני ערל שפתים"
משה לימד בזה זכות על ישראל . מה שאין שומעים לו אין זה בגלל שאיו רוצים לשמוע דברי ה' . אלא מחמת "ואני ערל שפתים " ,אינני מחונן בכשרון הדיבור ואינני מושך את ליבם. (שפת אמת)
"וידבר ה' אל משה ואל אהרון ויצום אל בני ישראל"
אף על פי שבני ישראל לא שמעו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בכל זאת מצוה ה' יתברך להוסיף ולדבר אליהם. דברי
א-להים מן ההכרח שיעשו רושם ויפעלו את פעולתם. אם לא לאלתר, הרי בזמן מאוחר יותר. דבורים של קדושה אינם הולכים לטמיון ומן ההכרח שיישמעו ביום מן הימים... (שפת אמת)
"ותלד לו את אהרן ואת משה"
התורה מספרת כאן במתכון כי משה ואהרן נולדו ככל בשר ודם להורים רגילים, ובכל זאת נעשו לגדולי הנביאים והמנהיגים של עמנו.
הודות לפעולותיהם ומעשיהם הם אשר בחרו והגיעו לאן שהגיעו! ולא שירדו לעולם כמלאכי מרום.
מכאן עלינו ללמוד, כי כל אדם ואדם מסוגל על ידי עבודתו ובחירתו להגיע למדרגות העליונות ביותר, ואפילו להיות בבחינת משה ואהרן. (ספר המורה והתלמוד)
סיפורי חסידים
"לא יחרץ כלב לשונו"
אל רבי מאיר מפרמישלן נכנס סוחר שעסקיו כשלו וסיפר לצדיק על המאמצים הגדולים שהוא
עושה, ולשווא. הוא גילה, כי עשה תחבולות מיוחדות עם סוחרים שונים, אך כל מאמציו עלו
בתוהו ועסקיו אינם מצליחים להתרומם.
נענה רבי מאיר: "כתוב בתורה, 'ולכל בני-ישראל לא יחרץ'. יהודי אינו צריך לשים את
יהבו על חריצות ופיקחות יתרה. המפתח להצלחה הוא - 'כ-לב לשונו' - שיהיו פיך וליבך
שווים. חדל מהקנוניות, נהל את עסקיך ביושר, ואני מבטיחך כי תצליח".
"ונפשי כעפר לכל תהיה"
פעם בא לרבנו הזקן אחד ממתנגדיו וזלזל בו מאוד. אחר-כך שאל מישהו את הרבי, מדוע
הניח לאיש זה לזלזל בו כל-כך. השיב הרבי: שלוש פעמים ביום אני אומר 'ונפשי כעפר
לכול תהיה', ואילו הייתי משיב לו, נמצא שאני אומר שקר.
(רשימת חסידים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה