פרשת בהר

לע"נ סבי מאיר בן הרב אליהו

"אל תונו איש את אחיו"
באונאת ממון כתוב: "איש את אחיו". ולהלן באונאת דברים כתוב :"איש את עמיתו" ?
משום שאונאת ממון יתיר האדם לעצמו עפ"י רוב לרמות את קרוביו ואחיו שיש לו עליהם כל מיני טענות של קיפוחים בירושה .... ולכן הזהירה התורה קודם באחיו וכל שכן באחרים.
אבל באונאת דברים מעדיף הוא להונות איש זר מאשר את קרובו, כי בזלזול קרוביו יזולזל גם הוא ולכן הזהירה התורה קודם על אחרים. (רצ"א שפירא מדינוב)

"ולא תונו איש את עמיתו ... ויראת מאלוקיך"
לא תונה את חברך בזה שיחשוב שאתה ירא אלוקים ... (אילנא דחיי)

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך"
אם אדם נושא ונותן ביושר לפי חוקי התורה והוא נזהר מאונאה ריבית ומאזני שווא ,הרי דבר כשלעצמו הוא בגדר עבודה גדולה וקדושה.

וכך אמר הבעש"ט זצ"ל: הלא קל וחומר הוא מה אדם שלומד במשנה המחליף פרה בחמור (בבא מציעא ק') הריהו חשוב מאוד בעיני המקום שכן הוא עוסק בתורתו הקדושה כל שכן אדם שהוא מחליף ממש פרה בחמור ונזהר אגב כך בכל דיני התורה בודאי ובודאי שזוהי עבודה גדולה וחשובה לפני המקום (מאור עיניים)

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך"
אם אדם נושא ונותן ביושר לפי חוקי התורה והוא נזהר מאונאה ריבית ומאזני שווא ,הרי דבר כשלעצמו הוא בגדר עבודה גדולה וקדושה.
וכך אמר הבעש"ט זצ"ל: הלא קל וחומר הוא מה אדם שלומד במשנה המחליף פרה בחמור (בבא מציעא ק') הריהו חשוב מאוד בעיני המקום שכן הוא עוסק בתורתו הקדושה כל שכן אדם שהוא מחליף ממש פרה בחמור ונזהר אגב כך בכל דיני התורה בודאי ובודאי שזוהי עבודה גדולה וחשובה לפני המקום (מאור עיניים)

"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף ... וצויתי את ברכתי"
אם ישאלו "מה נאכל" יהיה צורך לצוות על הברכה, ברם אילו הייתה בהם אמונה תמימה ולא היו מקשים קושיות, כי אז כבר הייתה הברכה מצויה מאליה...
(נועם אלימלך בשם אחיו הה"ק זישא זצ"ל)

"והקימותי את בריתי אתכם"
עד הנה הטיבותי לכם בגלל הברית אשר כרתי עם אבותיכם אבל עתה כשתשמרו את תורתי ומצוותי לא אצטרך להזכיר לכם ברית ראשונים אלא "והקמותי את בריתי אתכם"- בזכותכם. (הכתב והקבלה)

אחרי מות

שיהיה לך חג פסח כשר ושמח !!
"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל"
שנזכה לגאולה בקרוב

מור
=)

"ונתן את הקטורת על האש… ולא ימות"
הא אם לא עשאה כתקנה חייב מיתה (רש"י)
ר' ישראל מסלנט אמר פעם לעשיר ידוע בפטרבורג : "לפי
חז"ל (יומא כו) קטורת מעשרת דכתיב "ישימו קטורה
באפך… ברך ה' חילו" עשירות וקטורת משולות זו לזו : כשם
שבקטורת אם לא השתמשו בה כהוגן העונש הוא מיתה, כך
אצל עשירות - אם יודעים איך להשתמש בה, אפשר לעשות
על ידה דברים גדולים, ואם לאו בסכנות גדולות כרוכות בה.

"וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש"
"כל" מורה גם על כל שהוא, כמבואר בגמרא (בכורות ג) "כל
אפילו כל שהוא", ובעוד מקומות. והפירוש כאן "וכל אדם"
אפילו מקצת אדם של האני שלו, לא יהיה באהל מועד, היינו
כשהכהן הגדול נכנס לפני- ולפנים לכפר על בני ישראל, לא
יכניס אתו שום פנייה אישית, אף נגיעה קלה, כל שהוא, אלא
שהכל יהיה לשם שמים (גר"א)

"ושלח ביד איש עתי המדברה"
"מיקירי ירושלים היו מלווין אותו עד סוכה הראשונה" (משנה
יומא סו).
אותם בני ירושלים, שהיה בידם לשאוב קדושה וטהרה
ממעמד בית המקדש בעבודת יום הכפורים מתחילתה ועד
סופה, ככל יתר הכהנים והעם שהיו אז בעזרה במעמד נורא
ונשגב זה, בכל זאת העדיפו לצאת מבית המקדש וללוות את
המשלח את השעיר מחוץ לירושלים, כדי להנעים לו את דרכו
ולהיות לו לצוותא. החכמים הזכירום לשבח ולתהילה על
מעשה זה וקראום בשם "יקירי ירושלים", הרי שגדולה מידת
החסד יותר מהשתתפות בעבודת יום הכיפורים.
(הרב מ.י.ל. זק"ש)

"וחי בהם"
יעשה את המצוות בחיות ובלהט, ולא מתוך הרגל, כמצוות
אנשים מלומדה. (ר' מ. מ. מקוצק)

"קדושים תהיו"
היתכן לדרוש מבן אדם להגיע למדרגת קדוש? אלא אין
הכוונה שיגיע לקדושת מלאכי מעלה, מדרגה זו לא ישיג. כל
מה שמצווה הוא - להיות קדוש במדרגה שהוא עומד בה.
קדשים תהיו, בכל מצב שתהיו בו, התקדשו ועלו קמעה.
(אדמו"ר ר' מ. מ. מוורקא)

מבט מלמעלה
שנה אחת, לאחר הימים הנוראים, אמר ה'חוזה' מלובלין לתלמידיו כי הוא יודע מה ביקש כל אחד ואחד מהם בתפילתו ומה ענו לו מן השמים. אחד התלמידים ביקש מה'חוזה' לגלות את בקשתו. אמר הצדיק: "אתה ביקשת שיזמנו לך מן השמים בתחילת השבוע את הכסף הדרוש לך באותו שבוע, כדי שלא יהיו לך טרדות פרנסה, המפריעות לך בעבודת ה'. אפילו אמרת שאתה מוכן לוותר על שני זהובים לשבוע, ובלבד שתקבל הכול ביום ראשון".
"אכן", אמר התלמיד, "ומה השיבו בשמים?".
"על נכונותך לקבל פחות – צחקו בשמים", אמר ה'חוזה'. "וכי חסר דבר-מה אצל המלך?! אך על טענתך שהטרדות מפריעות לך, השיבו: מניין לך שהקב"ה חפץ בתורה ובתפילה הבאות מתוך מנוחה ושלווה? אולי יש לו יותר נחת-רוח מהמאמץ להתרכז בתורה ובתפילה למרות כל הטרדות!".