24 באפר׳ 2020

דבר תורה תזריע מצורע , דבר תורה קצר, וורטים

הלימוד יהיה לעילוי נשמות חללי מערכות ישראל
ופעולות האיבה

"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל"
שואל ה'אור החיים' הקדוש: מדוע צוותה התורה  על מצוות ברית מלה הרי כבר למדנו בפרשת 'לך לך' את  דיני ברית המילה.
ואם נאמר שבא ללמד אותנו שמצוות מילה הינה ביום ולא בלילה. וכן שמלים אפילו ביום שבת. 
א"כ, למה לא הודיעו זאת כבר בפרשת 'לך לך'?
ותירץ ה'אור החיים' הקדוש: שאם היינו למדים מפרשת 'לך לך' היינו אומרים שרק אצל אברהם אבינו אשר לא קבל את התורה אז אולי רק אצלו מצוות מילה דוחה שבת, שהרי נצטוה על המילה ולא על השבת. מה שאין כן אצלנו כיום, עם ישראל שכן קיבלו מצוות השבת, אז היינו אומרים שמילה לא תדחה שבת, שהרי כתוב: "מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת" ('שמות' לא). לכן ציוה על המילה לומר שדוחה את השבת.
אלא שעדין קשה; למה לא אמר זאת בפרשת 'לך לך' שמל אפילו בשבת? אומר ה'אור החיים' הקדוש: ששם לא היה צריך לצוות לאברהם שדוחה את השבת, שהרי לא נצטוה על השבת ועל המילה כן נצטוה. וא"כ, בודאי מילה תדחה את השבת, משא"כ אחר שנצטוינו על השבת, אז מנין שמילה תדחה את השבת? לזה בא הציווי: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל" לומר: שאפילו בשבת.

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" ('ויקרא' יג)
שואל הרמב"ן: מדוע לא נאמר כאן ולא בתחילת פרשת 'מצורע': "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ואילו בפרשת "זָב" (טו ב). כתוב: "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב"?.
ותירץ הרמב"ן: שלא נאמר: "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" משום, שהכהנים שרואים את הטמאים יכריחו אותם להסגר ולהטהר, משא"כ בזב שהוא בסתר והכהנים לא רואים, הזהיר את ישראל שיודיע לכהן.

"זאת תהיה תורת המצורע והובא אל הכהן"
בני אדם מזלזלים בלשון הרע כי אינם יודעים את חומרת הדבר ואת כח המחץ שבפה, ואת ההשפעה לרעה שיש בלשון הרע.
וכי מה עשיתי? הרי אלה רק דברים בעלמא. – ולכן, והובא אל הכהן ויראה שדיבורו של הכהן החותך גורלו לשבט או לחסד במוצא פיו של הכהן "טהור" – נטהר. ובאומרו טמא – נטמא. מזה ידע להעריך את הכח העצום שבדיבור לטוב ולרע. – החיים
והמות ביד הלשון. (המגיד מדובנא(

"זאת תהיה תורת המצורע והובא אל הכהן"
בירושלמי מספר מעשה בכהן שהיה עני מאד ורצה לצאת לחו"ל לצורך פרנסה, אמר לאשתו אין לי מה להניח לך, אלמדך אפוא את חכמתי וכך לימדה כיצד הוא רואה נגעים תוך כדי לימדו אמר לה: דעי שאין שערה בראש שאין תחתיה מעיין שממנו היא גדלה
אמרה לו אשתו ישמעו אזניך מה שפיך מדבר ומה כל שערה ושערה מזמן לה הקב"ה מעיין שתתפרנס ממנו אתה לא כל שכן ומדוע תצא לחוץ לארץ מיד חזר בו.

"זאת התורה לכל נגע הצרעת"
התורה היא רפואה "לכל נגע הצרעת" – לכל המחלות ולכל המיחושים, כדברי חז"ל (עירובין נד), "חש בראשו יעסוק בתורה, חש בגרונו יעסוק בתורה, חש בכל גופו יעסוק בתורה". (דגל מחנה אפרים)

"וראה הכהן את הנגע... וראהו הכהן"
יש כאן רמז, שכאשר בודקים את האדם, אסור לראות את חסרונותיו בלבד, את מקום נגעו, אלא צריך לראותו בשלמותו, עם מעלותיו. זהו שנאמר: "וראה הכהן את הנגע" ואחר-כך "וראהו הכהן" - שיראה את כולו.(עיטורי תורה)

דבר תורה תזריע מצורע, פנינים, וורטים, דבר תורה קצר

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן