4 במרץ 2020

דבר תורה קצר לחג פורים, וורטים פורים, סיפור חסידי פורים

דברי תורה קצרים לחג פורים

ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבוה חמישים אמה (ה. יד)
מפני מה דווקא בחרו בגובה הזה, של "חמישים" אמה? אלא הסביר הגה"ק רבי יהונתן אבישיץ זי"ע – הם חשבו עצמם ללמדנים!… כי בגמרא (בבא בתרא כח) "מרחיקים את הקברות מן העיר חמישים אמה, משום ריח רע". ריח הרע של מת שולט במרחק חמישים אמה, ומשום כך, בשביל שיקבל את הרשות להקים את עץ התלייה באמצע העיר, הם יעצו לו איפוא: "יעשו עץ גבוה חמישים אמה", שאם לא כן, לא ירשו השלטונות להקימו בעיר… ורבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום!

ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב (ה. ט)
וי, וי! – צעק פעם הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע כשהגיע אל הפסוק הזה – מהיכן באה ומגיעה אליו, אל המן הרשע, מידה חשובה כל כך, היא מידת השמחה?… וי וי! רק משום כך גבר תחילה על מרדכי, שהיה שרוי אז בעצבות ובתענית…

ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו ואת כל אשר גדלו המלך (ה. יא)
וכמה רוב בניו? אמר רב: "שלושים" (מגילה טז'). היכן מרומז וכיצד מסתבר מן הפסוק הזה, שהיו לו להמן שלושים בנים? ביאר הגר"א מוילנא זי"ע – זה מסתבר מן התיבה "ורוב". שכן במסכת פסחים, על
המשנה "הפסח נשחט בשלוש כיתות" (פסחים ס"ד) אומרת שם
הגמרא: "בג' כיתות של שלשים שלושים בני אדם", והגמרא מסיקה:
"ברוב עם הדרת מלך", מתברר איפוא כי ב"רוב" הכוונה לשלושים…

ותחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו וכו' (ד. ד)
מה טעם שלחה אסתר בגדים למרדכי, הרי לא מחסרון בגד לבש שק, הלא הוא – מדעת קרע את בגדיו, משום סיגוף וצער, וגם את הבגדים האחרים יקרע? אלא מסביר הרה"ק בעל התפארת שלמה זי"ע – רמזה אסתר בשליחת הבגדים כי היא חולקת על דרכו של מרדכי!מרדכי קיוה להצמיח ישועה לעם ישראל ע"י סיגופים מחמת צער גלות השכינה, לפיכך סבר שראוי לכל אחד ללבוש שק ולעלות אפר. אך אסתר, רוח אחרת היתה עמה: היא סברה כי יש לעורר את הרחמים ע"י שמחה. כי השכינה אינה שורה מתוך עצבות, ככתוב: "עבדו את ה' בשמחה", ועוד כתוב: "עוז וחדוה במקומו". ובשליחת בגדי המלכות למרדכי, לכך נתכוונה! וזה היה חלק מתפילתה שמרדכי ילך בדרך השמחה! וכמובא במדרש: שכאשר הרכיבו את מרדכי ברחובות העיר והילבשהו בגדי מלכות, שלחה אסתר והביאה שבעה אלפים נושאי כלי זמר. וכאשר בא מרדכי לכלל שמחה, היה בכוחו לעורר רחמים וחסדים!…

סיפור חסידי לפורים
ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם, אם על המלך טוב יכתב לאבדם (ג. ח-ט)
שנה אחת בעת ישב הגה"ק רבי מאיר שפירא זי"ע ראש ישיבת חכמי לובלין בישיבתו לסעודת פורים ומשתה היין, קם מבוסם והכריז בשמחה: טעות היא לומר שהמן רצה להרע לנו, הוא רצה רק להעניק לנו חג נוסף, והראיה היא! – ממקרא מפורש במגילה! המן בא אל אחשורוש ואמר: "ישנו עם אחד וכו' ודתיהם שונות מכל עם" – כל החגים שהם חוגגים, כולם באו להם "מכל עם" הגוזרים עליהם גזירות, ולבסוף בנחלם מפלה, חוגגים היהודים!… כך יש להם – "פסח" מפרעה, "חנוכה" מאנטיוכוס, וכן הלאה, אולם "ואת דתי המלך אינם עושים", ממך אחשורוש אין ליהודים עדיין חג, ולכן – "אם על המלך טוב יכתב לאבדם" וסופך לנחול סוף מר… וממילא יהיה להם חג פורים שמח!…

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן