28 במאי 2013

פנינים וורטים שלח לך סיפור חסידי

פנינים וורטים שלח לך סיפור חסידי 

 "ויתרו את ארץ כנען"
(תייר הינו אדם) ההולך לתור ארץ ומבקש לראות את היפה שבה, וליהנות מן הטוב שלה, כמו (י, ל"ג): "לתור להם מנוחה", ואילו היוצא למשימת ריגול בארץ אויב, מחפש בה את צדדי חולשתה, ומבקש לראות את הרע ואת המכוער שבה, כמו (בראשית מב, ט): "מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם". כאשר שלח משה את האנשים על פי ה',שלח אותם כתיירים – "לתור את ארץ כנען", לראות את טובה ולחזור להגיד את שבחיה לבני ישראל. על כן מדברת עליהם התורה בכל הפרשה כעל "תיירים", ואינה מזכירה כלל לשון ריגול. אך כאשר אמונתם בה' ובמשה עבדו התרופפה, ואמרו (דברים א, כב): "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ", הם הפכו מתיירים למרגלים, כנאמר (א, כד): "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ", הם הפכו מתיירים למרגלים, כנאמר (א, כד): "ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה", כי עשו מעשה מרגלים ולא מעשה תרים. (הכתב והקבלה(

"ויקרא משה להושע בן נון יהושע"
תמיד היה יהושע מתפלל לפני רבונו-של-עולם ומתבקש ממנו ישועה. על כך מרמז השם ``הושע``, שפירושו: אלי, הושע נא! - לפיכך קרא לו משה רבינו בשם ``יהושע`` - שבדבר זה גופא כבר מובטחת לו הישועה. כי יצילך השם-יתברך מעצת המרגלים...בהתפללך תמיד לישועה, הרי בזה גופא הנך כבר נושע.

מה ראה משה להתפלל על יהושע יותר מן האחרים?לפי שהיו בני-ישראל מתייראים בעיקר מפני עמלק, שכבר נלחם בהם, ואכן המסו המרגלים את לב העם באמרם: "עמלק יושב בארץ הנגב" (פסוק כ"ט) - ואם יהושע, אשר בעצמו ניהל את המלחמה נגד עמלק – "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" (שמות יז-יג) - יתבהל גם הוא מפני עמלק, הרי ודאי מאבדים כל תקווה לבוא אל הארץ, לפיכך התפלל עליו משה במיוחד.

"ארץ אוכלת יושביה"זוהי ארץ שאי אפשר להיות בה בבחינת "יושב" כלומר באותה מדרגה תמיד, או שעולים מעלה מעלה ומשיגים מדרגות גדולות, או שח"ו נופלים למדרגה שפלה... (ר"י מוארקי(

"
הטובה היא אם רעה"הארץ טובה היא אפילו אם תראו כי רעה היא... קדושת ארץ ישראל מצויה וקיימת תמיד, אלא שהיא מכוסה ונסתרת. מתחת ה"רע" השטחי שלה מסתתר ה"טוב", וכאשר נכנסים אליה אזי נחשפת הקדושה הנסתרת.(ספר הזכות(

הרב הצדיק ר יוסף חיים זוננפלד ז''ל היה אומר:
''
וראה בטוב ירושלים'' - ישתדל האדם לראות רק את הצד החיובי והטוב של ירושלים.

רבי יעקב-שמשון שפירא משפיטובקה, מתלמידי המגיד ממזריטש, יצא בשנת תקנ"ד לארץ-ישראל, ולאחר מכן חזר ויצא לעירו, כדי להעלות את בני משפחתו.
כשהתקרב לעירו החליט לעצור באחת האכסניות, ושהה שם כמה ימים. למקורביו הסביר שטלטולי הדרך גרמו לו חולשה ופניו נראות נפולות, והוא מבקש להתחזק קודם שובו העירה. תהו המקורבים: "הלוא העיר קרובה מאוד, והרבי יוכל להתחזק גם בביתו?".
הזדעק הצדיק: "ומה יאמרו הבריות, שארץ-ישראל מחלישה את האדם ומכחישה את גופו?! וכי אוציא חלילה לעז על ארץ-ישראל?!".

"
ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"
אם רוחו של אדם נמוכה והוא אפס בעיני עצמו, הריהו מקבל צורה כזו גם בעיני יריבו והלה אכן רומסהו ברגליו. אם "ונהי בעינינו כחגבים" הרי ממילא "וכן היינו בעיניהם". (הרי"ם מגור(

"ערים בצורות"
כתוב במדרש, שכשישראל יצאו ממצריםאמרו הגויים, עכשיו יכנסו ישראל לארץ ויהרגו את כולם, ככתוב "לא תחיה כל נשמה", אמרו, גם לי גם לך לא יהיה, ולכן כרתו את כל העצים, ושיברו את כל הבתים, והחריבו את כל הארץ, כדי שלא יהנו ישראל ממנה. כשנגזר על ישראל שיהיו במדבר מ' שנה, עקב חטא המרגלים, ראו הגויים שבני ישראל לא נכנסים לארץ, אמרו, שכנראה התחרטו מרצונם לבא לארץ, עמדו ובנו את הכל מחדש, ונטעו אילנות, פרדסים וכרמים, וכך המשיכו לבנות ולטעת עד סוף מ' שנה, ובני ישראל באו לארץ חדשה עם פרדסים וכרמים. וזהו מה שאמר הכתוב "ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב".

"ועשו להם ציצית"
מסופר על הגר"א זצ"ל שלפני מותו ראו תלמידיו כשהוא בוכהאמרו לו תלמידיו, והרי הרב הינו עובד את ה' כל ימיו, ומדוע יש לך לבכות, בודאי שתזכה לעולם הבא. אמר להם הגר"א הקדוש שהוא בוכה שהוא הולך מעולם כזה, שאפשר לזכות במצווה חשובה בעבור כמה פרוטות, שהרי מצות ציצית שקולה כנגד כל התורה כולה, ושם כבר אי אפשר יהיה לזכות במצוה רבה זו.

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן