8 בפבר׳ 2013

פנינים פרשת משפטים , דברי תורה קצרים, סיפור חסידי


פנינים לפרשת משפטים - שקלים

דברי התורה מוקדשים לרפואת עינת אושרת בת שרה,
עמיחי יוסף חיים בן מרים, רפאל בן חנה, יונתן בן מלכה (פולארד) 
ולרפואת הרב יעקב חי יוסף בן מרגלית, בתוך שאר חולי ישראל.

"משנכנס אדר מרבים בשמחה"  ר"ח אדר יחול השבוע ביום ראשון ושני.

'משנכנס אדר מרבין בשמחה' ('תענית' כט)
שואל ה'מאור עינים'; הלא עיקר הנס של פורים היה בי"ד ובט"ו באדר א"כ מדוע מתחילים בשמחה מתחילת החודש? אלא; ששם חודש אדר מרמז על תוכנו (כמו שניסן מרמז על שנעשו ניסים לאבותנו בחודש זה). ולמה נקרא חודש אדר? מפני שבחודש זה א' דר, א'לופו של עולם, הקדוש ברוך הוא, דר (גר) איתנו בעולם הזה (מכיון שקיבלו ישראל את התורה מאהבה וגם נולד בו משה רבנו שהוריד את השכינה לארץ). וא"כ אין שמחה גדולה מזו, לכן; 'משנכנס אדר', כשאלופו של עולם דר ומשרה שכינתו איתנו אז בודאי; 'מרבין בשמחה', השמחה גדולה ויש להרבות בה מיד כשנכנס החודש. ('אורה של תורה)

''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'' 
צריך אדם לשים את משפטי האלוקים לפניו. עליו להקדיש את כל ה''אני'' שלו בעבור המשפטים ולמסור את נפשו עליהם. וזהו שאומר הכתוב: ''לפניהם'' - שיעמידו את המשפטים לפניהם, לפני קיומם העצמי... (קול שמחה(

''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם''
מה הראשונים מסיני אף אלה מסיני. (רש''י(כדי שלא יהיו אנשים סבורים, כי מכיון שהמשפטים הם בעלי אופי הגיוני ומחויבים לפי השכל, אינם איפוא מצוות אלוקיות אלא יצירות אנושיות - על כן העידה התורה, שהם ''מסיני'' כדוגמת מצוות אחרות שהן בבחינת חוקים ויש לקיימן רק מפני רצון השם-יתברך ולא משום שהשכל מחייב אותן... (חידושי הרי''מ(לפיכך אמר רש''י, כי היה בדעתו של משה שלא לפרש לבני ישראל את טעמי המשפטים, עד שאמר לו השם-יתברך: ''אשר תשים לפניהם'' - כי סבור היה משה, שכאשר יפרש להם את הטעמים יעשו בני-ישראל את המשפטים מפני הטעם ולא מפני רצון השם. אמר לו השם-יתברך, שבכל זאת יפרש להם את הטעמים ועם זה ילמדם לעשות את המשפטים מפני רצון השם, על אף ידיעת הטעמים. (שפת אמת(

"ורפא ירפא" 
על הקב"ה נאמר (טו, כו): "כי אני ה' רופאך" – פעם אחת, ואילו אצל רופא בשר ודם נאמר: "ורפא ירפא" – שתי פעמיים. כי רופא בשר ודם אינו מרפא בבת אחת ועל החולה לבוא אליו פעם אחר פעם. ואילו רפואת ה' כהרף עין, בבת אחת ורפואה שלמה. (הרב מנחם הכהן)

"אם כסף תלווה את עמי"
אליבא דאמת מוטב היה לעולם בלא הכסף, שכן אין לך פוגם ומשחית כמוהו את הבריות. אבל "אם
כסף" אם כבר ממילא נוצר הכסף, ומוכרחים בני האדם להשתמש בו, אז "תלוה את עמי". נצל את מציאותו
לדברים טובים. גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה. (שפתי כהן)

"אם כסף תלווה את עמי את העני עמך"
"אם כסף תלווה את עמי" אם יש לך כסף יותר מכפי צורכך, עד שאתה יכול גם להלוות, דע כי "את העני עמך" את חלקו של העני אתה מחזיק אצלך. (אור החיים)

בפיהם של חסידי אדמו"ר הזקן ובני-ביתם היה שגור פתגם זה: בפרנסה שהקב"ה מעניק לנו, מצוי גם חלקך.(ספר השיחות תש"ג)
  
''וכי ישאל איש מעם רעהו... אם בעליו עמו לא ישלם''
כל אדם קיבל את נשמתו ואת חייו בהשאלה מן השמים, על מנת שישתמש בהם לטובה, והרי שואל חייב אפילו באונסין, ואם-כן כיצד יכול אדם לפטור עצמו מן העבירות שהוא עושה באונס או בשוגג? רק כאשר ''בעליו עמו'' – שהוא זוכר תמיד את השם יתברך ומקבל על עצמו עול מלכות שמים, אזי ''לא ישלם''.הוא אשר אמר דוד המלך: ''אחת שאלתי מאת ה''' (תהילים כז) – הרי נשמה אחת ויחידה זו רק שאלתי אותה מאת הבורא, אם כן קיים החשש פן אתחייב אפילו באונסין, אך מכיון ''אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי'' – ששאפתי תמיד להתקרב אל השם יתברך ולהיות עמו, הרי זה איפוא שאילה בבעלים... (הרבי ר' בונם מפשיסחא ז''ל(

   
"ונקרב בעל הבית אל אלקים"
"ונקרב בעל הבית אל האלקים" במה יכול "בעל הבית" פשוט, סתם יהודי שאינו לא למדן ולא חסיד, להתקרב אל האלקים ? "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" אם אינו נוגע במה ששייך לחברו, זהו לבד די חשוב ומספיק כדי להיות קרוב אל האלקים. (ר' מאיר מפרימשלאן)

"מלאתך ודמעך לא תאחר"
כלל גדול, שבקשות ותפילות המלוות בדמעות ובכי יש ביכולתם לבקוע שערי שמים ולעלות עד לכסא הכבוד
ומפיקות רצון ממנו יתברך. כי ברית כרותה ששערי דמעות לא ננעלו, וזהו "מלאתך ודמעך" כאשר התפילה
עם דמעות ובכי אז "לא תאחר"- לא תתאחר הבקשה מלהתקיים ...
(של"ה בשם ר' מנחם הבבלי)

"כל אלמנה ויתום לא תענון..."מדרכו של עולם, כאשר אדם נקלע לצרה, הוא פונה תחילה לבקש עזרה מן הקרובים לו ביותר. בן אל אביו ואישה אל בעלה. לא כן אלמנה ויתום, הצועקים מיד אל הקב"ה, שאין להם קרוב ממנו. זהו שנאמר: "כי אם צעוק יצעק אלי" – צעקתו תבוא מיד אלי, ולכן מידת הדין נותנת כי "שמוע אשמע צעקתו". (רבי יצחק מוולוז'ין, ב"שולחן גבוה")

אם אדם היה יודע כמה גדולה כוחה של האמת לא היה מעז לשקר לעולם ... (ר' אברהם אביש מפרנפורט)

"ורפא ירפא"
מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות (רש"י)
לפני אחד הצדיקים הגדולים שבדורות עברו באו פעם אנשים ובכו ובקשו ממנו, כי יתפלל למען חולה מסוכן, אשר
הרופאים כבר נתייאשו מחייו וקבעו, שאיננו יכול עוד לחיות.
נענה הצדיק ואמר "התורה נתנה רשות לרופאים לרפאות אבל לא נתנה להם רשות לייאש את החיים! לכך אין להם
כל זכות! שכן הם לא קבלו רשות על כך".

"לנטות אחרי רבים להטות"
רק בדבר שאינו ברור, העשוי לנטות לצד זה או לצד אחר - "לנטות", אז יש להטות אחר הרוב, אבל דבר ברור הנעלה מכל
ספק אינו כפוף להכרעת הרוב. לפיכך לא יטו בני ישראל לעולם אחרי רוב העולם ביחס לאמונה. (הגאון בעל חתם סופר)

"עין תחת עין"
תניא עין תחת עין - ממון, ויש לומר כי דבר זה מרומז בפסוק, שהיה צריך לכתוב  עין  בעד  עין,  וכתוב  "תחת",
לרמוז  שהעונש  הוא  תחת  עין  -  מה שאחורי האותיות של עין, אחרי האות "עין" באה האות פ' , אחרי ה"יוד" בא "כף", ואחרי "נון"  באה  "סמך",  ועולה  אותיות  - "כסף" וזה הפירוש, אם היכה את עינו, יתן  "תחת  עין"  -  שזה  כסף.  הגר"א זצ"ל. (אמרי חן)

"רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא"
על פסוק זה היה אומר האדמו"ר רבי ברוך מרדכי מקוידנוב: "במילה: "שִׁבְתּו" מרמז הכתוב לשמירת השבת כראוי. "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן", אם האדם יתן לה' שבתו, יזהר באיסורי שבת ובמצות השבת התוצאה תהא; "וְרַפֹּא יְרַפֵּא", הקב"ה יגמול לו כמעשיו וירפא אותו מכל נגע ומחלה. בספר 'מעלות השבת' מספר רבי רפאל דוד אוירבך זצ"ל; שפעם נכנס לביתו של מרן רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל ביום שישי בבוקר וראה שהבית כבר ערוך לכבוד השבת במפה פרוסה על השולחן, בחלות, ביין ובפמוטות מוכנים להדלקה. שאל רבי רפאל דוד את הרב אברמסקי: "מה הענין לערוך את שולחן השבת כבר בבוקר? האם יש איזה קפידא בדבר"? השיבו הרב אברמסקי: "אספר לך מעשה שהיה; פעם חלה חמי זקני הרידב"ז זצ"ל רבה של סלוצק, מצבו החמיר והיה קשה עד מאד. כששכב ממש על ערש דוי ישבתי לידו ולפתע ראיתיו פונה אל הקיר ומדבר מקירות ליבו וכך אמר: "רבונו של עולם. אני לומד את תורתך, עשיתי חיבור שלם על ה'ירושלמי'. האם תרצה שאכתוב גם על ה'בבלי' שכל כך הרבה פירושים נכתבו עליו"? בתוך דבריו נשתתק פתאום וכעבור זמן מה התעורר מחומו ומיד קרא לרבנית ואמר לה: "אני מבקש ממך, בכל יום שישי בערב שבת מיד כשאני שב מתפילת שחרית תערכי את השולחן לכבוד שבת המלכה. וכל כך למה? כיון שנתבשרתי שבכך תלויה רפואתי". וכך אכן היה שכעבור זמן קצר חומו ירד ונתרפא לגמרי ממחלתו", סיים הרב אברמסקי: "מאותה שעה קיבלתי על עצמי ג"כ מנהג טוב זה לערוך את שולחן השבת כבר בבוקר כמו שקיבל על עצמו חמי הרידב"ז זצ"ל".

"משנכנס אדר"
מסופר על ר' יונתן אייבשיץ בצעירותו, שבראש חודש אדר רקד ושמח בבית מול אימו, ממש הפך את הבית, והכל בטענה שמשנכנס אדר מרבין בשמחה.לאחר כמה דקות נכנס אביוואז הוא נהיה רציני, וכבר לא רקד.
שאלה אותו אימו, מה, עכשיו זה כבר לא ראש חודש
ענה לה: אבל כתוב במשנה:משנכנס אב ממעטין בשמחה!


שבת שלום ומבורך!

אין תגובות:

כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן