27 באוג׳ 2009

פנינים לפרשת כי תצא


"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו"
"כי תצא" לשון יחיד, כל יחיד מישראל אין לו אויב גדול מיצרו הרע. ולמרות זאת התורה אומרת
והיה אם תצא למלחמה על יצר הרע, התורה מבטיחך "ונתנו ה' אלקיך בידך" שתנצח אותו. ולא עוד אלא גם "ושבית שביו", תגיע לידי כך, שתשעבד גם את כוחות היצר הרע לעבודת הבורא. (הבעש"ט)

"כי תצא למלחמה על אויבך"
לא בכדי נכתב "כי תצא למלחמה על אויבך", מפרש רבי מנחם מנדל מקוצ'ק. ההצלחה במלחמה תלויה ביוזמה שתגלה בה וביכולתך לצאת אל האויב ולהכותו על אדמתו שלו. ככל שתנקוט יותר יוזמות, ולא תשב בחיבוק ידיים ממתין לאויב כי יבוא, כך גוברים הסיכויים שיקוים בך "ונתנם ה' אלוקיך בידך". כך במלחמה מול אויב חיצוני, כך, מוסיף רבי מנחם מנדל מקוצ'ק, גם במלחמה הפנימית, במלחמת היצר, שאדם מנהל מידי יום. כל עוד לא נתת ליצר הרע לחדור בגבולך- טובים סיכוייך לנצחו. אך ברגע שאפשרת לו להתיישב אצלך- קשה מאוד יהיה לך לגרשו מאיתך.

"ולקחת לך לאשה"
לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע (רש"י)
דרכו של יצר הרע היא להסית את האדם נגד כל דבר אשר למצוה יחשב, תמיד מסית הוא לעשות בדיוק ההיפך ממה שאמרה תורה. הרי איפוא זה שהתירה התורה לקחת יפת תואר מהווה תריס נגד יצר הרע, שכן מעתה יסית את האדם שלא לקחתה. ואילו היתה התורה אוסרת יפת תואר היה בא יצר הרע מסיתו לקחתה דווקא. והיינו "לא דברה התורה אלא כנגד יצר הרע" (ר' מאיר מפרמישלן זצ"ל)

"כי יהיה לאיש בן סורר ומורה אינו שומע בקול אביו"
בעל ה"תולדות" מפרש בדרך ההלצה "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" היתכן דבר כזה? אלא שהסיבה היא כי האיש הזה, שיש לו בן סורר ומורה הוא עצמו "איננו שומע בקול אביו" איננו שומע בקול אביו שבשמים, ועל כן יש לו בן כזה.

"בן סורר ומורה אינו שומע בקול אביו וקול אמו"
כאשר קול ההורים איננו שווה, "קול אביו וקול אמו" לכל הורה יש קול אחר, דעה אחרת, וגם החינוך איננו שווה, אזי הבן גודל להיות בן סורר ומורה..

"לתת לו פי שנים"
מעניין הדבר, שאותיות "בכר" כשלעצמן מרמזות על כך. שהבכור זכאי לקבל פי שנים בירושת האב. שכן כל אות ב"בכר" מניינה כפול ממניין האות שלפניה באלפא ביתא, "ב" כפולה מן ה"א","כ" כפולה מן ה"י", ו"ר" כפולה מן ה"ק"
(הגר"א מווילנא)

"הקם תקים עמו"
עם בעליו, אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל
ועליך מצוה, אם רצית לטעון טעון, פטור. (רש"י)
כך הם הדברים גם בעניינים רוחניים.
מי שמבקש שה' יעזרהו לעשות תורה ומצוות עליו להתחיל לעשות ואז ה' יעזרהו אבל מה מוזר ומגוחך הדבר שבני האדם מתפללים "והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו.. והאר עינינו בתורתך" ומיד הם פונים לעסקיהם...
ונשאלת השאלה: ואיך יערב ה' לך את תורתו אם אתה בכלל אינך לומד? ויאיר את עיניך? (החפץ חיים)

"לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו"
מה הסיבה לכך שאסרה התורה חרישה של חמור ושור יחדיו ?
ופירש בספר החינוך : "מטעמי המצווה עניין צער בעלי-חיים, שהוא אסור מן התורה. וידוע, שיש למיני הבהמות ולעופות דאגה גדולה לשכון עם שאינם מינם, וכל שכן לעשות עימהם מלאכה. וכמו שאנו רואים בעינינו באותם שאינם תחת ידינו,כי כל עוף למינו ישכון, וכל הבהמות ושאר המינים גם כן ידבקו לעולם במיניהם, וכל חכם-לב מזה יקח מוסר, שלא למנות שני אנשים כאחד, שיהיו רחוקים זה מזה בטבעם ומשונים בהנהגתם- כמו צדיק ורשע, והנקלה בנכבד, שאם הקפידה התורה על הצער שיש בזה לבעלי-חיים, שאינם בני-שכל, כל שכן בבני-אדם, אשר להם נפש משכלת...

האבן-עזרא פירש: "השם חמל על כל מעשיו, כי אין כח החמור ככח השור". כלומר, כיוון שהחמור חלש מהשור, במקרה והם יחרשו יחד, ייגרם לו צער מכך שייאלץ להתאמץ יתר על המידה כדי לנסות להשתוות לכח הטבעי של השור.

ורבי יוסף קארו מתרץ משום שהשור מעלה גרה ולועס את מאכלו ללא הפסק. החמור המסכן שיחרוש יחד איתו, צמוד אליו, יחשוב ששוב קיפחו אותו, ונתנו לשור אוכל יותר מאשר לו. וזה יהיה לו צער בעלי-חיים, שיש למנעו

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן