15 ביוני 2009

פרשת קרח

לעילוי נשמת רוניה הברמן ז"ל שהשבוע חל יום פטירתה

מדוע נקרא הפרשה על שמו של קורח הרשע? אלא הפרשה נקראת על שמו, כדי להדגיש את הדבר החיובי שבמחלוקת קורח, והיא שאיפתו להיות כוהן גדול. שאיפה זו היא ודאי דבר טוב, ורצון כזה צריך להיות אצל כל יהודי.

"ויקח קרח"
פרשה זו יפה נדרשת (רש"י)
אומר היה ר' יהונתן איבשיץ זצ"ל (שכידוע סבל רבות ממחלוקת שהייתה נגדו)
פרשה זו של מחלוקת נדרשת "יפה" בכל הדורות... כי לא חסרים לנו בעלי מחלוקת ...

"ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי"
הכתוב מונה ומפרט את ייחוסם של קורח ואנשיו: בנו של פלוני, נכדו של פלוני, שכן על-פי-רוב זו 'זכותם' היחידה של בעלי המחלוקת. בכוח ייחוסם הם מעיזים לצאת למאבקם ולמלחמותיהם. (החוזה מלובלין)

"ויקח קרח"
ביקש קרח לקחת לעצמו גדולה ושררה ולכן לא היה הדבר כשר, גדולה היא טובה רק כשנותנים אותה מן השמים. אבל בכוחות עצמו אין אדם יכול לקחתה ...
(הרר"ב מפשיסחא זצ"ל)

"ומדוע תתנשאו"
אחד הפלאים הגדולים הוא, שכל החולקים על הצדיקים בודים עליהם מלבם דברים כאלה שהם ממש ההיפך הגמור מטיבם ומהותם של הצדיקים.
גם נגד משה רבנו, אשר התורה העידה עליו כי הוא "עניו מאד מכל האדם", לא מצאו טענה אחרת אלא דווקא שהוא בעל גאווה – "ומדוע תתנשאו" . (הר' מקוצק זצ"ל)

"רב לכם בני לוי"
וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זו? עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה שיוצאה ממנו, שמואל, ששקול כנגד משה ואהרן, אמר : בשבילו אני נמלט. ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה ומשה היה רואה. (רש"י)
מה היה, באמת, מקור תשובתם של בני קרח ?
שהרי שידל משה רבנו את קרח בדברים ואמר : "רב לכם בני לוי", והשתדל להחזירו למוטב, וכידוע שדיבורו של צדיק אינו הולך לאיבוד. ואם אין דבריו משפיעים על האדם גופו, הריהם משפיעים על בניו. והודות לדיבוריו של משה נעשו בני קרח בעלי תשובה. אבל קרח עצמו שלא האמין בגודל כוחו של משה רבנו ובהשפעה האלוקית הצפונה בדבוריו, לא היה מסוגל איפוא לראות כי בניו יחזרו בתשובה.

ובהמשך לזה מצינו בגמרא שביקשה חנה על שמאול שיהיה לא חכם ולא טיפש (ברכות ל"א) מילא שלא יהיה טיפש – מובן. אבל מדוע שלא יהיה חכם?
ברם, נתכוונה לזה שהוא לא יהיה "חכם" כקרוח סבו, אשר פקחותו היתה בעוכריו...

"ויחר למשה מאד"
"נצטער עד למאוד" (רש"י).
רבי יצחק מאיר מגור היה אומר: הצער כאב עצור הוא, ואינו כעס – שהוא אבי כל חטא. משה רבנו היה חכם ואדם שלם במידותיו היה, ולא ייתכן אצלו חרון אף וכעס, כנאמר (קהלת ז, ט): "כעס בחיק כסילים ינוח". אפילו בשעה שהרשעים הללו טפלו עליו שקר ושפכו את דמו, לא בא לידי כעס אלא '"'ויחר למשה – נצטער עד מאו'", כאב לו על שבמחנה ישראל מצויים אנשי ריב ומדון.

"וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם"
מכאן שאין מחזיקין במחלוקת (רש"י).
מחזיקין מלשון חזקה, כלומר אין חזקה במחלוקת.
אסור לומר, כי מאחר וכבר נעשו כמה וכמה נסיונות להשכין שלום, שוב לא יועיל מאומה, אלא יש לנסות שוב ושוב.
לפיכך לא נלאה משה רבינו אחרי שדיבר כמה פעמים ושלח שוב לקרוא לדתן ולאבירם. (הרה"ק מהר"י ז"ל מוורקי)

"ולא יהיה כקרח וכעדתו"
רב אחד, מתלמידיו של רבי משה – המהר"ם שיק, התאונן בפניו כי קמו לו בקהילתו מתנגדים בעלי מחלוקת היורדים לחייו. הרגיעו רבו ואמר: "כלל יהיה בידך; רק על עצי פרי מתרבים תולעים, על עצי סרק אין תולעים. רב הממלא תפקידו כראוי, קמים לו מתנגדים. רב העושה רבנותו קרדום לחפור בו, יושב באפס מעשה, ורק שומר על משרתו, כמוהו כענף עץ יבש של אילן סרק".

"אם כמות כל אדם ימתון אלה ... לא ה' שלחני"
איך הרהיב משה עוז לסכן את כל האמונה בנבואתו ובתורה מן השמים, והרי אפשר שיחזרו בתשובה וממילא ימותו כמות כל אדם, שכן "אין לך דבר העומד בפני התשובה" ?
אלא מצינו ברמב"ם, שבעל תשובה הריהו כקטן שנולד ונחשב לאדם אחר לחלוטין. לפיכך דייק משה ואמר: "ימותון אלה" – חוטאים אלה כמות שהם, בלי תשובה, אם ימותון כמות כל אדם – כי אז "לא ה' שלחני", אבל אם יחזרו בתשובה הרי לא יהיו עוד "אלה" כי אם בריות חדשות.
(הגה"ק מהר"א זצ"ל מטשכנוב)

ציטוט:
"מי שלבו שלם עם ה' ואמונתו חזקה ומאמין שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך ... אזי הוא בשמחה תמיד ואין לו שום דאגה ופחד ... (פניני חכמה למוהר"ן מברסלב)

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן