19 ביוני 2008

שלח לך

"ויתרו את ארץ כנען"
ההולך לתור ארץ ומבקש לראות את היפה שבה, וליהנות מן הטוב שלה, כמו (י, ל"ג): "לתור להם מנוחה", ואילו היוצא למשימת ריגול בארץ אויב, מחפש בה את צדדי חולשתה, ומבקש לראות את הרע ואת המכוער שבה, כמו (בראשית מב, ט): "מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם". כאשר שלח משה את האנשים על פי ה', שלחאותם כתיירים – "לתור את ארץ כנען", לראות את טובה ולחזור להגיד את שבחיה לבני ישראל. על כן מדברת עליהם התורה בכל הפרשה כעל "תיירים", ואינה מזכירה כלל לשון ריגול. אך כאשר אמונתם בה' ובמשה עבדו התרופפה, ואמרו (דברים א, כב): "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ", הם הפכו מתיירים למרגלים, כנאמר (א, כד): "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ", הם הפכו מתיירים למרגלים, כנאמר (א, כד): "ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה", כי עשו מעשה מרגלים ולא מעשה תרים. (הכתב והקבלה).

"שלח לך אנשים"
"למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדיברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י). וכי דומה דיבה על עצים ואבנים ללשון הרע שדיברה מרים על משה? אלא עיקר חטאם של המרגלים היה בהתייחסותם אל ארץ ישראל כאל עצים ואבנים, ולא כאל דבר שיש בו נשמה. בארץ ישראל יש רוח חיים, והיא תובעת את עלבונה מן המוציאים עליה דיבה, ומקיאים מתוכה את החוטאים המטמאים אותה במעשיהם, כנאמר (ויקרא יח, כה): "ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה". המרגלים ראו כיצד לקתה מרים שדיברה לשון הרע על משה איש האלוהים, לא לקחו מוסר, והוציאו דיבה על ארץ ישראל – ארץ האלקים.

"ויקרא משה להושע בן נון יהושע"
"התפלל עליו, יה יושיעך מעצת מרגלים" (רש"י). ולמה לא התפלל על כל האנשים במשלחת המרגלים שלא ייכשלו? אלא משה חשש בעיקר מפני סכנת כשלון שליחותו של יהושע: אם איש יפה נפש כמוהו, מופת לרבים ביושרו, צדיקותו וענוונותו, ישוב משליחותו וישמיע דעה רעה על הארץ, יקבלו בני ישראל את דבריו באמון וללא היסוס. לא כן ביחס ל"ראשי בני ישראל". משה העריך שאם המרגלים – עסקני הציבור – יחזרו מתור את הארץ וידברו סרה עליה, יתייחס העם אליהם ואל כוונותיהם בחשדנות, ולא ייגרר אחרי הצהרותיהם שנועדו לזרוע מבוכה ובהלה. לכן לא חשש מעצתם הרעה, והתפלל רק על יהושע. (יפה עיניים).

"ויספרו ויאמרו באנו אל הארץ"
כל שסיפרו אמת היה, ולא בדו המרגלים דבר מלבם. אלא שאין שקר גדול יותר מאשר "אמת" שטחית, והיא ראיית ארץ ישראל במראה עיניים בלבד, ומתוך שיקול של "אפס כי עז העם הישב בארץ". את ארץ ישראל יש לראות באמת עמוקה יותר, אמת של אמונה בהבטחת ה'. על המרגלים הוטל לתור את הארץ "אשר אני נתן לבני ישראל", וחטאם היה שטחו עיניהם מלראות אמת זו. (נפלאות חדשות).

רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: המרגלים דיברו אמת, ואף על פי כן פשעו וחטאו. ללמדנו שלא כל דבר שאינו שקר אמת הוא, ולא כל מי שאינו שקרן הוא איש אמת.

אין תגובות:

רוצים לקבל חיזוקים בדף הפייסבוק? לחצו לייק והצטרפו אלינו


כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן