הגנה מיצר הרע
הסוכה היא סגולה כנגד יצר הרע, שלא יפגע בך אחרי התשובה של הימים הנוראים. והראיה מיעקב אבינו, שהקים לו סוכה כשהלך מעשיו, כדי להיפטר מן הרשע.
(רבי חנוך מאלכסנדר)
ולקחתם לכם
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג,מ). "ולקחתם לכם" – קחו את עצמכם אל הבורא יתברך, כפי שנאמר במדרשים: אתרוג דומה ללב, לולב לשדרה, הדס לעיניים, ערבה לשפתיים. אדם צריך לכוון את כל איבריו לה' יתברך.
(חידושי הרי"ם)
זמן שמחתנו
סוכות הוא זמן שמחתנו, זמן הוא מלשון הכנה, כדאיתא בגמרא (ביצה י') זימן שחורים ומצא לבנים, היינו שמצות סוכה שאנחנו מקיימים בשבעה ימי החג, היא הכנה להמשיך שמחה על כל השנה כולה. (מגן אברהם)
"אַךְ שָׂמֵחַ"
נאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" ('דברים' טז יד-טו). ידוע, שכל 'אכין' ו'רקין' שבתורה, באים למעט. ומה בא למעט "אַךְ שָׂמֵחַ" ('דברים' טז טו)? מבאר ה'שפת אמת'; 'זה בא למעט, שמחת הוללות ופריקת עול, אלא רק שמחה של מצוה'.
גאוה ויהירות
'אתרוג', ר"ת; "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה ('תהלים' לו יב). היינו; 'לבל יתגאה ויתיהר באתרוג מהודר שיש לו, בעיני הבריות. "וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי" ('שם'), היינו; 'הלולב מבקש שלא ינענענו מי שאינו כשר'. ('תפארת המועדים')
סיפור חסידי
רבי חיים מצאנז היה ידוע בפזרנותו הרבה לענייני צדקה. כל פרוטה שנפלה לידו הייתה מועברת מיד לעניים. במיוחד התעסק בצדקה בערב חג-הסוכות, שעל-פי הנאמר בכתבי האר"י יש לתת צדקה ביום זה ביתר שאת מבכל יום. לאחר שחילק את כל הכסף שהיה בידו, היה טורח לחפש הלוואות, כדי שיוכל לחלק עוד צדקה לעניים.
פעם אחת, בערב סוכות, אמר לו בנו: "אבא, לא ראיתי בספרים שיש מצווה לחלק צדקה גם אחרי שכבר כלתה פרוטה מן הכיס".
נענה רבי חיים: "תמה אני איך בן יכול להיות 'רוצח' כזה על אביו. הלוא אתה רואה שאין בי ריח של תורה ושמץ של יראת-שמים, ורק נקודה קטנה של צדקה יש בי; ואתה רוצה למנוע ממני גם את זה?!"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה