‏הצגת רשומות עם תוויות וורט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות וורט. הצג את כל הרשומות

9 בספט׳ 2019

פנינים חג סוכות סיפור חסידי סוכות וורטים לסוכות

פנינים וורטים לחג סוכות 
 חג שמח!

חג הסוכות
נצטווינו לשבת בסוכות לזכר שה` הושיב את בני ישראל בצאתם ממצרים בסוכות.
נשאלת השאלה אם כן מדוע חג הסוכות הינו בחודש תשרי ולא בניסן?
הטעם העיקרי הוא שבניסן כבר פסקו הגשמים והאדם יוצא מביתו בתקופה היפה והפורחת באביב. אך לא כן בחודש תשרי שהלילות מתחילים להיות קרים והחורף כבר בפתח. וכך ניכר עתה שעיקר הכוונה בסוכה היא למען שמו של ה` ולא להנאתנו.
ועוד טעם, שמא חס ושלום נגזרה ביום כיפור גלות על ישראל, לפיכך עושים סוכה וגולים מן הבית לסוכה.

אתרוג מהודר
רבי יוסף-יצחק שניאורסון (הרבי הקודם מליובאוויטש) נהג לתת את ארבעת המינים שלו לציבור כדי שיברכו עליהם (ובמנהג זה המשיך גם הרבי מליובאוויטש). מובן מאליו, שאחרי כמה אלפי יהודים שמיששו את האתרוג מדי יום, כבר לא נראה האתרוג יפה ומהודר כל-כך.
שאלו פעם את הרבי אם אין הוא חס על כך שהציבור פוגע בהידורו של אתרוגו.
נענה הרבי ואמר: "אתרוג שאלפי יהודים בירכו עליו וקיימו בו מצווה _ יש לך הידור גדול מזה!"...

היקף גמור
חג הסוכות, אחרי יום הכיפורים – אומר בעל "חשבה לטובה", כי בצאת ישראל ממצרים ממ"ט שערי טומאה, וה' יתברך זקקם וטהרם, וכדי שלא ישובו לדרכם הקיף אותם בענני הכבוד היקף גמור – כמו כן אחרי הטהרה ביוה"כ, מקיף אותנו ה' יתברך בסוכה של מצוה..

אורחים לסוכה
איתם היה אוכל את סעודות החג, מאזין לדבריהם ומשמיע באוזניהם את דברי-תורתו.
היו האנשים תמהים על מנהגו זה. וכי אין הוא יכול למצוא לו חברותא הולמת יותר? פעם שאלוהו לטעם הדבר. השיב רבי לוי-יצחק על דרך הצחות:
לעתיד לבוא, כשיזמינו את כל הצדיקים ל'סוכת עורו של לוייתן', ארצה גם אני, כמובן, להיכנס לאותה סוכה. ואולם שומרי-הפתח ודאי יעכבו אותי ויאמרו בכעס: חוצפה שכזאת! איך אדם שכמותך מעז להידחק בין צדיקים וגדולי עולם?! אוכל להשיב על כך: גם אנוכי הזמנתי לסוכתי אנשים פשוטים, וכלל לא התביישתי בהם.

מצות סוכה
חביבה עלי מצות סוכה, שכן אדם נכנס לתוכה בכל גופו ואפילו בנעליו שברגליו... (ר' בונם מפשיסחא)

"ראשון לחשבון עוונות" (מדרש)
אם בימים הנוראים היה מקום לומר, שתשובתם של בני ישראל אינה אלא מיראה, הרי כעת כשמגיע חג הסוכות, ובני ישראל אצים רצים לקיים את מצוות החג לשם שמים, רואים בעליל, שהתשובה היא מאהבה, והלא אמרו חכמינו, כי כל החוזר בתשובה מאהבה, עוונותיו נעשים לו כזכיות, הרי ממילא מחשבים את העוונות לזכיות, והיינו חשבון עונוות. (מעיש"ת בשם קדושת לוי)

ארץ ישראל
רבו וקרובו של בעל "חתם סופר", היה מהדר אחרי ארבעת המינים מארץ ישראל דווקא. והיה דורש את הפסוק "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" – "אעלה" ראשי תיבות : אתרוג, ערבה, לולב, הדס. שכולם צריכים להיות מארץ ישראל ואם לא – "תדבק לשוני לחכי".

כחרס הנשבר
ר' אברהם אדמו"ר מטריסק נשתהה פעם שעה ארוכה על מפתן הסוכה, חסידיו שליווהו עמדו דוממים ותוהים, עד שפתח פיו ואמר: משנתקרבתי לסוכה התחלתי מהרהר- הן אמרתי בתפילת ימים נוראים שהאדם משול כחרס הנשבר, ואיך רשאי אני להיכנס לסוכה, הרי אסור להכניס בה כלי חרס? אולם נזכרתי במאמר חז"ל: כלי חרס אין להם תקנה אלא בשבירה, ולפיכך שברתי לבבי לפני אלוקי, אשר לב נדכא ונשבר לא יבזה – ונכנס לפנים לסוכה.

הרבה שמחה
ראש-השנה, שהוא יום של תחנונים ושבירת הלב, נקבע בתורה ליום אחד. גם יום-הכיפורים, שהוא יום של תענית וסליחה ומחילה, נקבע ליום אחד. אבל סוכות, שהוא זמן שמחתנו, אמרה התורה כי יש לחוג אותו שבעה ימים. רצון הבורא שישראל יהיו בשמחה. (הרב רפאל שמשון הירש)

בצלא דמהימנותא
ישראל , על כל הימים שהם בבתיהם נאמר בם: ``אשרי אדם מפחד תמיד`` (משלי). ואילו בשבעת ימי הסוכות נאמר בם: ``והיית אך שמח`` (דברים).
אומות העולם כאשר הם בבתיהם מרגישים בטחון. אך לא כך ישראל, בשעה שהם בבתיהם הם יראים שמא ירום ללבם וישכחו את ה` בוראם. אך כשמגיע חג הסוכות, ויוצאים מבתיהם ונכנסים בצל סוכותיהם, מתמלא ליבם בטחון אמונה ושמחה, הרי הם חוסים בצל כנפי השכינה בצלא דמהימנותא, בצל האמונה. בצל אמונתו ובטחונו של הקב``ה הם חוסים, וכל החוסה בצל כנפי השכינה אין לו מורא כלל אלא שמחה. (ספר התודעה)

עבודה בידים!
בראש-השנה וביום-הכיפורים אנו עובדים את ה' דרך הפה בלבד, בתפילה ובתחנונים, ואילו בסוכות  דרכנו לעבוד בידים ולקחתם לכם", מחזיקים ביד את ארבעת המינים. בכך אנו מראים לריבון העולם שאין אנו יוצאים ידי חובה בפה בלבד, אלא אנו מוכנים לעובדו גם בידיים ובכל האיברים.

סיפור חסידי
פעם בא אל ה"חפץ חיים" תייר מאמריקה, הלה חשב כי לאור גדולתו של החפץ חיים כפי שהוא שמע על אודותיו, בוודאי ימצא אותו בדירה מרווחת המרוהטת ברהיטים נאים, אך בהכנסו לבית, הופתע לחלוטין, הוא מצא את החפץ חיים בתוך דירה עם מס' רהיטים בלים ופשוטים. רבי – פנה אליו התייר- היכן הרהיטים שלך?  "ואתה היכן הרהיטים שלך, אינני רואה אותם" השיב לו החפץ חיים בשאלה. "אני" – ענה התייר "הנני אורח ונמצא עתה בדרך, על כן אין עמי רהיטים".
אף אני, נענה החפץ חיים, בעולם הזה הנני אורח ונמצא כעת רק בדרך, העולם הזה הוא הפרוזדור לעולם הבא...

3 בדצמ׳ 2018

פנינים וורטים חג חנוכה חג אורים סיפור חסידי

חנוכה שמח! שנזכה להוסיף הרבה אור!

רמז מן התורה
כאשר סופרים בתורה מהמילה "בראשית" עשרים וחמש מילים, מגיעים למילה "אור". רמז לנר חנוכה שהוא בעשרים וחמישה בכסלו. כאשר סופרים עשרים וחמש חניות במסעות בני-ישראל במדבר (שבפרשת מסעי) מגיעים למסע "ויחנו בחשמונה", רמז לחשמונאים שנחו בכ"ה בכסלו. (ברכת חיים)

מהדרין מן המהדרין
בשולחן-ערוך הלכות חנוכה (סימן תרעא) מתחילים לפרש מיד את דין המהדרין מן המהדרין, ללא שיפרשו קודם-לכן את הדין הפשוט ואת דין המהדרין. לפי שבחנוכה אפשר להגיע למדרגות גבוהות אף שלא כסדר הטבעי והרגיל. בחנוכה אפשר לקפוץ היישר למדרגת "מהדרין מן המהדרין".
(רבי אברהם-מרדכי מגור)


חנוכה
מקום הנחתו של ה'שמש' מעל שאר הנרות. מכאן אנו למדים כי מי שעוסק בהדלקת נשמות, מי שמדליק את "נר ה' נשמת אדם" הנמצא בכל אחד מישראל, מתעלה למעלה-מעלה. (לקוטי שיחות)

כח חנוכה
הגמרא (שבת כא) אומרת: "פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם בשבת, מדליקים בהם בחנוכה".
יש כאן רמז, שאפילו נשמות כאלה ("נר ה' נשמת אדם") שהשבת אינה מעוררת אותן, יש בכוחו של חנוכה לעוררן. גם בימי החשמונאים נמצאו רבים מישראל במדרגה רוחנית שפלה מאוד, אולם על-ידי נס חנוכה התעוררו התעוררות גדולה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)

משל הנרות
נרות חנוכה מלמדים אותנו שלושה דברים: "מצוותן משתשקע החמה" – אין להתרשם מהחושך הרוחני השורר בעולם, כי גם מעט אור של תורה ומצוותיה דוחה הרבה מהחושך, ומה גם אור הרבה;  "מצווה להניחן על פתח ביתו מבחוץ" – יש להאיר גם את הרחוב באור היהדות;  מספר הנרות מתרבה מיום ליום – הפצת היהדות צריכה להיעשות מתוך הוספה תמידית.(לקוטי שיחות)

פרסומי ניסא
מהו הרעיון בפרסום הנס דווקא, בחנוכה?
יש לדעת :שהפרסומאים הראשונים היו היוונים .שציוו לכתוב ,על קרן השור: "אין לנו חלק ונחלה באלוהי ישראל".
בקרן השור השתמשו כדי להזין תינוקות (כמו בקבוק(
כמו"כ השתמשו בשור לחרישה וכך כל היום ראו את הכיתוב שחילחל..
-
ע"י פרסום הנס מתקנים (גם) פגם זה..

רמז לברכות
סדר הברכות בנרות חנוכה הוא: להדליק נר חנוכה, שעשה ניסים, שהחיינו. דבר זה רמוז בפסוק (במדבר כא,ח): "עשה לך שרף (ברכת להדליק), ושים אותו על נס" (ברכת שעשה ניסים), "וראה אותו וחי" (ברכת שהחיינו). (רבי יצחק מוולוז'ין)

סיפור חסידי
הרבי ר' השיל, בהיותו ילד רך, הראה סימני חריפות וחכמה נפלאיה. פעם אחת בחנוכה אמר המלמד שלו לתלמידיו הקטנים, אם תעשו לי במהירות חשבון כמה נרות עם שמש אנו מדליקים בחנוכה, אשחרר אתכם מן החדר. תוך כדי דיבור אמר הילד הישל, אני 
יודע: ארבעים וארבעה. ויש לי סימוכין על זה מהפס' "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו". פח- בגימטריא שמונים ושמונה, נשבר היינו המחצית – ארבעים וארבעה, ואנחנו נמלטנו – אנו חופשים לצאת מן החדר.

ציטוט הרב קוק

"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. ( הרב קוק)



תגיות : פנינים וורטים סיפור חסידי קצר לחג החנוכה

27 במרץ 2018

פנינים ליל הסדר חג פסח וורטים סיפור חסידי

פנינים חג פסח ליל הסדר , וורטים סיפור חסידי

ליל הסדר
"ליל הפסח נקרא 'סדר', לרמז שכל מה שאירע לנו, מיציאת מצרים ועד היום הזה, אין
בו חלילה שום דבר מקרי, אלא הכול מתרחש על-פי סדר מסויים, אף-על-פי שלא תמיד
אנו מבינים את הסדר הזה. (מהרי"ל(

"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם"
מדוע מתחילה ההגדה באמירת דבר זה שהמצה היא לחם עוני? ויש לבאר: ד"לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה` יִחְיֶה הָאָדָם", כמו שנאמר בפרשת `עקב` (`דברים` ח ג). והמצה שהיא לחם עוני היא ממחישה את זה ביתר שאת, שרק עפ"י דבר ה` התקיימו בגלות מצרים ועפ"י ה` יצאו ממצרים, כי באופן הטבע לא היה להם אפשרות להתקיים בקושי השעבוד וגם לא שום אפשרות לצאת ממצרים. לכן בתחילת ההגדה, בכדי לקבוע בלב פנימה בחוש את הצורך להודות ולהלל לקב"ה על שהוציאנו מאפלה לאורה, מכריזים `הָא לַחְמָא עַנְיָא`.

"וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה"
"וַיָּרֵעוּ" כלומר: שעשו אותנו רעים כמותם. זהו הדבר הראשון שבו פתח והקדים בעל ההגדה, ראש לכל הענויים והעבדות הקשה שנשתעבדו, זאת העובדה שפרעה ומצרים הרשעים עשו אותנו רעים כמותם, לכך פתח ואמר: "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ" ורק אח"כ אמר עוד: "וַיְעַנּוּנוּ" וכן: "וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה".

`מַה נִּשְׁתַּנָּה` הגרש"ז אויערבאך זצ"ל היה מביא מספר `כרוסייא דאליהו` שכתב בשם המקובלים: שעל ידי שאילת `מַה נִּשְׁתַּנָּה` גורמים פתיחת הלב לתורה. וכן נהגתי בביתי שכל המקובצים אצלי בליל הסדר כל אחד שואל `מַה נִּשְׁתַּנָּה`? ומתפלל שיהיה לו פתיחת הלב לתורה. ואחר גמר כל הנאספים, אף אני בעצמי אומר: `מַה נִּשְׁתַּנָּה`.

"חָמֵץ וּמַצָּה" 
בהגדה של פסח חת"ס, מביא מעשה: שהיה ה`חתם סופר` דורש בשבת הגדול ואומר: שהמצה רומזת על היצר הטוב והחמץ רומז ליצר הרע ובשניהם נמצאות האותיות מ"ם וצדי"ק אלא שההבדל היחיד ביניהם הוא האות ה` וח` וההבדל בין שני אותיות אלו ג"כ אינו גדול, אלא הנקודה הקטנה המחברת את רגל הה"א לגגה ונעשה חי"ת. דבר זה בא ללמדנו אמר ה`חתם סופר` שלפעמים גם ההבדל בין היצר הרע ליצר הטוב הוא קטן כחוט השערה ועלינו להתבונן ולחקור אחר מעשינו היטב שלא נכשל חלילה.היה שם אחד מחוגי המשכילים שמילא פיו שחוק ולעג למשמע הדברים הללו והגיעו הדברים לאזני ה`חתם סופר`, אמר ה`חתם סופר`: "דע שגם ההבדל בין חוקר להוקר (בעל גיבנת) הוא קטן כחוט השערה", לאחר כשעה עלה אותו חוקר במעלות ביתו, מעדו רגליו ונפל ונקע את חוט שדרתו ומיני אז נכפפה קומתו עד יום מותו.

"הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים – כי גבר עלינו חסדו"
ובפשוטו הוא תמוה, מדוע הגויים וכל האומות יהללו את ה' בגלל החסדים שהוא עושה
לעם ישראל. והתשובה לכך, כי פעמים רבות זוממים הגויים הרשעים לעשות צרות
לכלל-ישראל, ולפעמים הם מתכננים תוכניות שכמעט באות לידי ביצוע, והקב"ה מפר את
עצתם ומקלקל את מחשבתם, וכל התוכניות המרושעות מתבטלות לגמרי. ועם ישראל אינם
יכולים להודות לה' על כך, כי הם בכלל לא ידעו שהגויים רצו לעשות להם רע, לכן
אומר דוד המלך בתהילים, שהגויים והאומות יהללו את ה' כי הם אלה שיודעים
ומכירים באמת את גודל חסדיו ורחמיו של הקב"ה לעם ישראל.

"מניין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות"*בזה מובנת המחלוקת בין התנאים, על כמות המכות שלקו במצרים ועל הים, עד שר'עקיבא אומר שבמצרים לקו חמישים מכות ועל הים לקו מאתיים וחמישים. ומאי נפקא לן
בזה? אלא לפי שהכתוב מבטיחנו כי "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך", רצו
חז"ל להרבות במחלות ששמו על מצרים, כדי שמספר המחלות שישראל ינצלו מהן יהיה
יותר גדול. (בשם הגר"א(

"הקהה את שניו"*בתשובה לבן הרשע כתוב ´אף אתה הקהה את שניו´. מה פירוש הביטוי הזה?רשע בגימטריה הוא 570
שניו בגימטריה 366
אם נפחית את שניו מהרשע, יצא לנו 204, שזה הגימטריה של צדיק.

"לא יימצא לך חמץ"
מעשה ברבי לוי יצחק מברדיטשב שטייל בערב פסח לאחר ביעור חמץ עם שמשו ברחובות ברדיטשב ופגש בגוי אחד, העמידו רבי לוי ושאל אותו בלחישה: האם יש ברשותך סחורות הבאות מעבר לגבול? יש ויש! השיבו הגוי, ככל אשר תאווה נפשך, ותשובה זו שמע גם מגוי שני ושלישי שפגש בדרכו. הניחם רבי לוי ופנה לרחוב היהודים, פגע באדם מישראל ושאלו: שמא יש בידו משהו חמץ למכור לו, "חמץ?!" נרתע היהודי לאחוריו, "בערב פסח אחר חצות היום, חס ושלום!" וכך היתה תשובת כל יהודי שפגש בדרכו. הלך רבי לוי יצחק לבית הכנסת, פתח את ארון הקודש ופנה ליושב בשמים: ריבונו של עולם, ראה את עמך ישראל, איזה עם נאמן הוא לך. קיסר רוסיא הוא מלך אדיר, ברשותו אלפי שוטרים ומאות אלפי חיילים, יש לו בתי משפט ובתי סוהר להושיב בהם את העבריינים, בכל פינת גבול עומד חייל או שוטר השומר שלא להבריח למדינה סחורה אסורה, ואעפ"כ כמעט כל אזרח שני מבריח ומוכר את סחורתו לכל דורש. ואתה כתבת לנו בתורתך: "לא יראה ולא ימצא לך חמץ בכל גבולך", ולא העמדת עלינו לא שוטרים ולא חיילים, ואעפ"כ אין אפילו משהו חמץ בבית ישראל בשעת האיסור. 

מצות השמחה
חסיד אחד נכנס אל רבו האדמו"ר רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל ופניו עצובות. "מה זאת"? שאלו רבו.התחיל החסיד מספר בגילוי לב; "כי החיטים השמורות שהכין לאפות מהן מצות לפסח נחמצו, כעת לא יוכל לאכול רק מצות שנאפו מקמח שלא נשמר משעת קצירה". "שים לב" ענה לו הרבי: "מצה שמורה היא אמנם הידור מצוה, אבל מצות השמחה בחג היא מן התורה. מוטב שתאכל מצה פשוטה בשמחה, מאשר תאכל מצה שמורה בעצבות".

שיהיה לכולם פסח שמח וכשר !וכפי שאמר הרב אברום שפירא זצ"ל : "כשר ודאי יהיה, אבל צריך להתאמץ שיהיה שמח !

פנינים לחג הפסח וורטים ליל הסדר סיפור חסידי

נודה לשיתוף

כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן