‏הצגת רשומות עם תוויות דבר תורה קצר בהר בחוקותי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דבר תורה קצר בהר בחוקותי. הצג את כל הרשומות

10 במאי 2020

דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי

"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו"
"כי ימוך רעך" – לא נאמר, אלא "אחיך". בא ללמדנו מהי דרגת הדאגה הנדרשת מן האדם.
התורה מצווה אותנו להתייחס אל כל אחד כאילו אחינו הוא. ומכיוון שכך, היא גם אומרת: "והחזקת בו" – כלומר, עזור לו ומנע את התמוטטותו, הושט לו סיוע בטרם נפילה. שהרי לעולם עדיף לעזור לאדם שלא יפול על פני הצלתו לאחר שנפל.

ואומר רבי מאיר דן בעל "ארץ חמדה": כלל ישראל הם כמו גוף אחד שיש בו איברים שונים. כאשר איבר אחד כואב, אפילו אצבע קטנה, מרגיש כל הגוף. כך כאשר יהודי מטה ידו וכואב לו, צריך כל אדם מישראל להרגיש בכאבו ובצערו, ולבוא לעזרתו, לכן נאמר: "עמך". (זכרון מאיר)

"כי ימוך אחיך...ובא גאלו הקרוב אליו"
רבי מרדכי הכהן פירש - התורה מתחילה בלשון "נוכח": "אחיך"
ומסיימת בלשון "נסתר": "ובא גאלו" בגוף שלישי, אלא שעל פי רוב אדם נגאל מצרה דווקא על ידי זה שלא קיווה ולא ציפה להיוושע על ידו.

ואמר רבי מנחם מנדל מרימינוב לתלמידיו: תנו דעתכם על העניים המחזרים בכפרים, להאכילם ולהשקותם ולדאוג לצורכיהם. אמנם הם בורים, ויש מהם שאינם מהוגנים. אבל דעו לכם, דוד המלך אמר: "כי עני ואביון אנכי", לפי שהייתה בו ממידת העני. וכל יהודי שאין בו גאווה נכלל בכלל עני שתפילתו נשמעת.

"ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע"
אומר רבי יששכר דב מזלוטשוב: תנאי אחד יש לקב"ה להתקיימות כל הברכות: "וישבתם לבטח" – ביטחון בה'.

"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף ... וצויתי את ברכתי"
אם ישאלו "מה נאכל" יהיה צורך לצוות על הברכה, ברם אילו הייתה בהם אמונה תמימה ולא היו מקשים קושיות, כי אז כבר הייתה הברכה מצויה מאליה...
(נועם אלימלך בשם אחיו הה"ק זישא זצ"ל)

"איש כי יפלא נדר"
למה נאמרה פרשת ערכין מיד אחרי התוכחה ?
שלא יחשוב האדם אחרי ששמע את כל הקללות האיומות האלה שאין לו ערך חס ושלום ... על כן מבארת התורה מיד, כי אכן יש ערך לכל אדם. (החוזה מלובלין)

סיפור חסידי - שמח בחלקו ...
עשיר אחד, שלא ניחן בבינה יתרה, אך לעומת זה היה עז וחצוף, נהג להתערב בענייני הקהל. פעם אחת, בדיון עם רבי בנימין מקוצק, קם העשיר וחיווה את דעתו, אף שהעניין לא היה שייך אליו כלל.
אמר לו רבי בנימין: "למדנו במסכת אבות, 'איזהו עשיר, השמח בחלקו'. למה נאמר דבר זה לעשיר דווקא, וכי העני שמח בחלקם של אחרים?
"אלא", השיב רבי בנימין, "המשנה מדברת על אדם שזכה במתנת העושר, ולא נתברך במתנות אחרות, כמו למדנות, צדקות, תבונה. אומרים לו: עשיר אתה – שמח בעושרך ובממונך, אך אל תחשוב שיש לך יד ורגל בחכמה ובתבונה, הרחוקות ממך".

תגיות:דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי, סיפור חסידי

11 במאי 2009

דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי, סיפור חסידי

"והקימותי את בריתי אתכם"
עד הנה הטיבותי לכם בגלל הברית אשר כרתי עם אבותיכם אבל עתה כשתשמרו את תורתי ומצוותי לא אצטרך להזכיר לכם ברית ראשונים אלא "והקמותי את בריתי אתכם"- בזכותכם. (הכתב והקבלה)

"ונתתי שלום בארץ...ונפלו אויבכם לפניכם לחרב"
אומר רבי מרדכי הכהן: לכאורה סדר הכתוב מהופך; היה צריך להקדים "ונפלו איבכם לפניכם" לפני "ונתתי שלום". אלא, כך הדברים אמורים: "ונתתי שלום בארץ" – מתי? כאשר ישרור שלום בארץ – ביניכם לבין עצמכם, וריב לא יפריד בין אחים ומדנים לא יפלגו מחנות, אז: "ונפלו איבכם לפניכם".

"ושכבתם ואין מחריד"
אף על פי שיהיה לכם שבע ועושר, תהיה שנתכם שלווה ורגועה וללא דאגות, ולא תהיו בבחינת (קהלת ה, יא): "והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון" – מדאגה שירד ערך נכסיו, ומפחד שמא יבואו גנבים ויגנבו את רכושו.
ורבי אברהם שמואל בנימין "כתב סופר" היה אומר: הברכה תהיה "ונתתי שלום בארץ" – שלא תהיה ביניהם קנאה ותחרות, וממילא יתקיים בהם: "ושכבתם ואין מחריד", כי לא יהיו מוטרדים ולא יוכלו לישון מפני שלאחרים יש יותר

"ולא תונו איש את עמיתו ... ויראת מאלוקיך"
לא תונה את חברך בזה שיחשוב שאתה ירא אלוקים ... (אילנא דחיי)

"אל תונו איש את אחיו"
באונאת ממון כתוב: "איש את אחיו". ולהלן באונאת דברים כתוב :"איש את עמיתו" ?
משום שאונאת ממון יתיר האדם לעצמו עפ"י רוב לרמות את קרוביו ואחיו שיש לו עליהם כל מיני טענות של קיפוחים בירושה .... ולכן הזהירה התורה קודם באחיו וכל שכן באחרים.
אבל באונאת דברים מעדיף הוא להונות איש זר מאשר את קרובו, כי בזלזול קרוביו יזולזל גם הוא ולכן הזהירה התורה קודם על אחרים. (רצ"א שפירא מדינוב)

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך"
אם אדם נושא ונותן ביושר לפי חוקי התורה והוא נזהר מאונאה ריבית ומאזני שווא ,הרי דבר כשלעצמו הוא בגדר עבודה גדולה וקדושה.
וכך אמר הבעש"ט זצ"ל: הלא קל וחומר הוא מה אדם שלומד במשנה המחליף פרה בחמור (בבא מציעא ק') הריהו חשוב מאוד בעיני המקום שכן הוא עוסק בתורתו הקדושה כל שכן אדם שהוא מחליף ממש פרה בחמור ונזהר אגב כך בכל דיני התורה בודאי ובודאי שזוהי עבודה גדולה וחשובה לפני המקום (מאור עיניים)

"ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע"
אומר רבי יששכר דב מזלוטשוב: תנאי אחד יש לקב"ה להתקיימות כל הברכות: "וישבתם לבטח" – ביטחון בה'.

"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף ... וצויתי את ברכתי"
אם ישאלו "מה נאכל" יהיה צורך לצוות על הברכה, ברם אילו הייתה בהם אמונה תמימה ולא היו מקשים קושיות, כי אז כבר הייתה הברכה מצויה מאליה...
(נועם אלימלך בשם אחיו הה"ק זישא זצ"ל)

"איש כי יפלא נדר"
למה נאמרה פרשת ערכין מיד אחרי התוכחה ?
שלא יחשוב האדם אחרי ששמע את כל הקללות האיומות האלה שאין לו ערך חס ושלום ... על כן מבארת התורה מיד, כי אכן יש ערך לכל אדם. (החוזה מלובלין)


סיפור חסידי - שמח בחלקו ...
עשיר אחד, שלא ניחן בבינה יתרה, אך לעומת זה היה עז וחצוף, נהג להתערב בענייני הקהל. פעם אחת, בדיון עם רבי בנימין מקוצק, קם העשיר וחיווה את דעתו, אף שהעניין לא היה שייך אליו כלל.
אמר לו רבי בנימין: "למדנו במסכת אבות, 'איזהו עשיר, השמח בחלקו'. למה נאמר דבר זה לעשיר דווקא, וכי העני שמח בחלקם של אחרים?
"אלא", השיב רבי בנימין, "המשנה מדברת על אדם שזכה במתנת העושר, ולא נתברך במתנות אחרות, כמו למדנות, צדקות, תבונה. אומרים לו: עשיר אתה – שמח בעושרך ובממונך, אך אל תחשוב שיש לך יד ורגל בחכמה ובתבונה, הרחוקות ממך".

תגיות:דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי, סיפור חסידי

22 במאי 2008

דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי, סיפור חסידי

"והקימותי את בריתי אתכם"
כאשר בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו, תבוא עליכם הברכה בזכות בריתי אתכם ולא בחסד זכות אבות.
שהרי עד עתה היטבתי עמכם בגלל הברית שכרתי עם אבותיכם. (רבי יעקב צבי מקלנבורג)

"ונתתי שלום בארץ...ונפלו אויבכם לפניכם לחרב"
אומר רבי מרדכי הכהן: לכאורה סדר הכתוב מהופך; היה צריך להקדים "ונפלו איבכם לפניכם" לפני "ונתתי שלום". אלא,
כך הדברים אמורים: "ונתתי שלום בארץ" – מתי? כאשר ישרור שלום בארץ – ביניכם לבין עצמכם, וריב לא יפריד בין אחים ומדנים לא יפלגו מחנות, אז: "ונפלו איבכם לפניכם".

"ושכבתם ואין מחריד"
אף על פי שיהיה לכם שבע ועושר, תהיה שנתכם שלווה ורגועה וללא דאגות, ולא תהיו
בבחינת (קהלת ה, יא): "והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון" – מדאגה שירד ערך נכסיו, ומפחד
שמא יבואו גנבים ויגנבו את רכושו.
ורבי אברהם שמואל בנימין "כתב סופר" היה אומר: הברכה תהיה "ונתתי שלום בארץ" – שלא תהיה
ביניהם קנאה ותחרות, וממילא יתקיים בהם: "ושכבתם ואין מחריד", כי לא יהיו מוטרדים ולא יוכלו לישון מפני שלאחרים יש יותר.

"ואולך אתכם קוממיות"
אמרו חז"ל (שבת צב, א): "אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר". אומר רבי אברהם יצחק הכהן קוק: כשם שאין השכינה שורה באיש יחידי אלא על גיבור ועשיר, כך אין השכינה שורה אלא בעם מלא גבורה עושר וקוממיות.

"ושכבתם ואין מחריד"
אף על פי שיהיה לכם שבע ועושר, תהיה שנתכם שלווה ורגועה וללא דאגות, ולא תהיו בבחינת (קהלת ה, יא): "והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון" – מדאגה שירד ערך נכסיו, ומפחד שמא יבואו גנבים ויגנבו את רכושו.
ורבי אברהם שמואל בנימין "כתב סופר" היה אומר: הברכה תהיה "ונתתי שלום בארץ" – שלא תהיה ביניהם קנאה ותחרות, וממילא יתקיים בהם: "ושכבתם ואין מחריד", כי לא יהיו מוטרדים ולא יוכלו לישון מפני שלאחרים יש יותר.

"אם בחוקתי תלכו"
שלא יהא הילוכך ומשאך ומתנך אלא בהם, תעשם עיקר ואל תעשם טפלה (המדרש הגדול).
"אם בחוקתי תלכו"
אומר רבי שמחה בונים מפשיסחה: "אם" הזה, אינו תנאי ואינו ספק כי אם הבטחה. הקב"ה מבטיח שבסופו של דבר: "בחוקתי תלכו", עתידים ישראל ללכת בדרך התורה, שהרי דרך אחרת אינה קיימת כלל.
ורבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: כתוב (ישעיה נה, ז): "יעזב רשע דרכו" – וכי לרשע יש דרך? בוץ יש לו, ולא דרך. אלא הכוונה היא: "יעזב רשע דרכו" – יעזוב את המחשבה כאילו יש לו דרך.

סיפור חסידי
פעם נסע הבעש"ט עם הצדיק רבי מענדל מבאר. בדרך צמא רבי מענדל למים. אמר לו הבעש"ט:
"אם יהיה לך ביטחון אמיתי בקב"ה, ודאי יזדמנו לך מים".
וכך היה. פתאום פגשו גוי, שאמר להם כי כבר שלושה ימים הוא מחפש את סוסיו שברחו.
שאלוהו אם יש לו מים, והוא הוציא מתרמילו מכל מים ונתן לרבי מענדל לשתות.
תמה הצדיק: "ברור לי שהגוי נקלע לכאן רק למעני. אם-כן, מדוע הוא כבר נוסע שלושה
ימים?!".
השיב הבעש"ט: "הקב"ה הכין אותו מקודם, כדי שאם יהיה לך ביטחון אמיתי - מיד ימלא את
חסרונך".

תגיות: דבר תורה בהר בחוקותי, דבר תורה קצר בהר בחוקותי, סיפור חסידי

כתבו לנו

נהנתם מדברי התורה באתר ? נשמח לשמוע
כתבו לנו תגובה


הצטרפו לערוץ דבר תורה בטלגרם? לחצו כאן < --- > הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן