פנינים וורטים וירא סיפור חסידי מוסר
"והוא יושב פתח האהל "
לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו (רש"י(
לעניים הנודדים הקבועים, הרגילים ללחם חסד ואינם מתביישים בכך, אין צורך לחכות
להם בפתח הבית . הם בין כך ייכנסו. אולם יש עני שמתבייש ובלבטים נפשיים הוא ניגש לדלת וחוזר בו . לעני כזה יש צורך להמתין בחוץ ולהכניסו הביתה. (אמרי מהרא"ך(
"ויאמרו כן תעשה כאשר דברת"
יודעים היו המלאכים דרכו של אברהם אבינו לאמור מעט ולעשות הרבה,
ולפיכך אמרו: כן תעשה כאשר דברת, אבל לא יותר! ולא כמנהגך להוסיף על האמירה .
"ותבט אשתו מאחריו, ותהי לנציב מלח"
אמר רבי יצחק: על שחטאה במלח.
באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט, אמר לוט לאשתו: תני לאורחים הללו קצת מלח.
אמרה לו:אף מנהג רע זה(של הכנסת אורחים) אתה רוצה ללמדו כאן(ולהנהיגו בסדום?!
מה היא עושה? הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן: תני לי מלח, שיש לנו אורחים! (והיא מתכוונת, שיכירו בהם אנשי העיר ויבואו להתנכל לאורחים). דכתיב: "אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה " וכו' על כן "ותהי נציב מלח"
"אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר"
אילו היה זה בעיר אחרת היה זה בלתי אפשרי שימצאו שם חמשים צדיקים ואברהם לא ידע מהם, אבל בסדום ייתכן שישנם צדיקים אלא שהם נאלצים להסתתר מעין כל ! ולכן שאל: אולי יש ... (שושנת אברהם)
"אולי יחסרון חמשים הצדקים חמשה"רבי יעקב יצחק "היהודי הקדוש": אסור לחפש צדיקים. במקום לבקש רחמים על החוטאים חיפש אברהם צדיקים – ונכשל. משה רבנו ביקש על החוטאים: "סלח נא לעוון העם הזה" (במדבר, יד, יט) – ונענה: "ויאמר ה' סלחתי"!
''ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע''
אברהם אבינו הלא היה יסוד החסד, וסדום היתה יריבתו העיקרית והמסוכנת ביותר, אשר ברשעותה סתרה את כל דרכיו; וההגיון מחייב, איפוא, שבשמעו על הפיכתה הקרובה של סדום זו, צריך היה לשמוח מאוד. אף על פי כן לא שמח אברהם, אלא התפלל עליה לבטל את גזר דינה. שכן אם יהא אברהם שמח ומרוצה במפלתה של סדום, הרי דבר זה כשלעצמו כבר מהווה שמץ של סדומיות... ואילו שאיפתו העיקרית של אברהם היתה, שהסדומיות לא תהא קיימת כלל וכלל, שהרשעות תאבד מן הארץ ולא הרשעים. – ''יתמו חטאים ולא חוטאים''....
אברהם אבינו הלא היה יסוד החסד, וסדום היתה יריבתו העיקרית והמסוכנת ביותר, אשר ברשעותה סתרה את כל דרכיו; וההגיון מחייב, איפוא, שבשמעו על הפיכתה הקרובה של סדום זו, צריך היה לשמוח מאוד. אף על פי כן לא שמח אברהם, אלא התפלל עליה לבטל את גזר דינה. שכן אם יהא אברהם שמח ומרוצה במפלתה של סדום, הרי דבר זה כשלעצמו כבר מהווה שמץ של סדומיות... ואילו שאיפתו העיקרית של אברהם היתה, שהסדומיות לא תהא קיימת כלל וכלל, שהרשעות תאבד מן הארץ ולא הרשעים. – ''יתמו חטאים ולא חוטאים''....
(הרה''צ ר' נתן צבי פינקל זצ''ל(
"וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם, ואברהם שב למקומו"
פשוטו של מקרא- אברהם הבין שה"מערכה" אבודה, שכן אפילו עשרה צדיקים אין בסדום והקב"ה גמר אומר להשמידה. אך סניגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשב מפרש את "ואברהם שב למקומו" כדרכו שלו- זכות. עפ"י פירושו, אברהם "שב למקומו", אברהם הוסיף לדבוק בדרכו הייחודית, שתמיד יש ללמד זכות על כל אדם, ואפילו הוא חוטא, שכן שערי תשובה לא ננעלו.
"וישכם אברהם בבוקר אל מקום
אשר עמד שם את פני ה' " איתא בברכות ,"כל הקובע מקום לתפילתו
אלוקי אברהם בעזרו, ואברהם מנלן דקבע מקום, דכתיב וישכם אברהם בבוקר אל
המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפילה וכו.
בוקר אחד, סיפר מרן זצ"ל לרבי חיים ברמן שליט"א: בלילה לא יכולתי להירדם.
התעניתי עד שעה מאוחרת, והחלטתי ליטול גלולה לשינה. ברם, התעורר בליבי חשש שעד
שהגלולה תשפיע תעבור עוד שעה, ואם ארדם לא אוכל לקום לתפילה בישיבה. על כן נמנעתי מלקחתה, ונשארתי ערעד אור הבוקר!
)לולי תורתך(
הכנסת אורחים
ר' ליב חסמן מחכמי המוסר סעד פעם בליל שבת על שולחנו של "החפץ חיים" ולא
אמר "שלום עליכם" כנהוג, אלא מיד קידש על היין ואכלו את הדגים. רק לאחר אכילת הדגים התחיל לפזם את "שלום עליכם"לא יכול ר' ליב להתאפק ושאלו, מה ראית לשנות מן המקובל ?
השיב לו "החפץ חיים" בחיוך: הרי כבודו בודאי היה רעב ורציתי להסעידו תחילה ואילו המלאכים אינם רעבים ויכולים להמתין קמעה (תנועת מוסר(
השיב לו "החפץ חיים" בחיוך: הרי כבודו בודאי היה רעב ורציתי להסעידו תחילה ואילו המלאכים אינם רעבים ויכולים להמתין קמעה (תנועת מוסר(
פנינים וורטים וירא סיפור חסידי מוסר