חג השבועות
מפני-מה נקרא חג השבועות "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו"? משום שרק מתן
התורה היה בחג השבועות, בהר-סיני, לאחר היציאה ממצרים, אבל קבלת התורה היא בכל יום
ובכל זמן; מדי יום ביומו צריך יהודי לעסוק בקבלת התורה. (חידושי הרי"ם)
בשעת מתן תורה כפה הקב"ה עליהם הר כגיגית. ללמדנו, שגם אם אין לאדם חשק בתורה
ובעבודה, אינו בן-חורין להיבטל ממנה, אלא יעשה ויקיים בעל-כורחו וידמה כמי שכופים
אותו לעשות נגד רצונו. (כתר שם טוב)
רבי מרדכי מצ'רנוביל היה אומר בחג השבועות: "ריבונו-של-עולם, מהו הפלא שיוצאי מצרים
קיבלו את התורה? הרי לפני מתן תורה הראית להם ניסים ונפלאות! עשה-נא לבני-ישראל גם
היום ניסים ונפלאות, ותראה שהכול יקבלו את התורה".
מגילת רות
בשבועות קורין במגילת רות. רות המואביה חיה עד שלמה המלך שכתוב"וישם שלמה כסא בשביל אם המלך",והיא רות. שמואל הנביא כתב את מגילת רות, כדי לספר יחוסו של דוד. והטעם שקורין מגילת רות בשבועות:
1. מפני שדוד נולד בשבועות, ונפטר בשבועות.
2. ללמד שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורים ועוני כמו נעמי ורות.
3. כדי לחזק תורה שבעל פה, מפני שכתוב בתורה "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה " ואמרו חז"ל עמוניולא עמונית, "מואבי" ולא מואבית, וזהו תורה שבעל פה, ומזה שלימדתנו התורה שבע"פ הותרה רות המואביה להנשא לבועז.
מדוע אוכלים גבינות עוגת גבינה בחג שבועות?
, כשניתנה תורה ניתנה הנחיות מיוחדות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. עד אז, לא נהגו בני ישראל על פי הלכות, ולכן, כל הבשר שלהם – יחד עם סירי הבישול – הפך מרגע קבלת התורה ללא-כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.
ויש מרבותינו נתנו סיבות ורמזים נוספים
סיפור חסידי
לב של אמא
הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל היה רגיל לספר; שאת אהבת התורה קיבל מאמו בשעה שסים מסכת 'בבא קמא', פרסה אמו מפת יום טוב על השלחן, הדליקה נרות עם הרבה דמעות של שמחה, הקדימה ולבשה את השמלה שקנה לה אבא לכבוד פסח ולא המתינה לחדש אותה בחג, כי היום שסיים בנה מסכת 'בבא קמא' היה לה שמחה יותר מהיום טוב של פסח, על ידי זה נכנסה בו אהבת התורה עצומה ונפלאה.
אמו של הגר"ע עטיה זצ"ל היתה יושבת אתו בלילות שבת שמא יטה את הנר (הוא היה יתום מאביו). פעם נרדמה ואז הוא סגר את הגמרא, כשהתעוררה היא מאד הצטערה והוא שכנע אותה שתלך לישון והיא בשום אופן לא הסכימה. זוהי אש התורה והמסירות של אם יהודיה; להחדיר את אש התורה בלב ילדיה.
השכינה מדברת
ידוע ומפורסם מנהג ישראל להיות נעורים כל ליל חג השבועות ולעסוק בתורה. וכמו שהובא בכתבי האר"י ז"ל; 'שהעוסק בתורה כל הלילה הזה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא'. ובספר השל"ה הקדוש הביא מה שכתב המקובל רבי שלמה אלקבץ זיע"א (מחבר פזמון 'לכה דודי'), שהיה בחבורה של מרן ה'בית יוסף' ותלמידיו בליל שבועות ושמעו את השכינה הקדושה מדברת איתם ומפליגה בשבחם על שהתעוררו ללמוד בלילה ההוא; "...למדנו על דרך האמת ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו שתי מסכתות, זכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא והדיבור ההוא מדבר עמנו והתחיל ואמר: "שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי, שלום לכם. אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה אשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי התאמצו אהובי שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עלייה וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקב"ה ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה ומלאכים שתקו ושרפים דממו והחיות עמדו וכל צבא מעלה להקב"ה שומעים את קולכם.. ואם הייתם עשרה הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעלתם ואשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם ועל ידיכם נתעלתי הלילה הזה ועל ידי החברים אשר בעיר הגדולה עיר ואם בישראל ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן, שינה שהיא אחד מששים במיתה וסרוחים על ערסותם ואתם נדבקתם בהוי"ה והוא שמח בכם. לכן בני התחזקו ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי ואלו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם ולא שחוק בפיכם בזכריכם כי בסבתכם אני מושלכת בעפר, לכן חזקו ואמצו ועלצו בני ידידי המהדרים ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם ותורתכם ערבה לפני הקב"ה.." ('השל"ה הקדוש' 'שבועות' 'נר מצוה' ה)
הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל היה רגיל לספר; שאת אהבת התורה קיבל מאמו בשעה שסים מסכת 'בבא קמא', פרסה אמו מפת יום טוב על השלחן, הדליקה נרות עם הרבה דמעות של שמחה, הקדימה ולבשה את השמלה שקנה לה אבא לכבוד פסח ולא המתינה לחדש אותה בחג, כי היום שסיים בנה מסכת 'בבא קמא' היה לה שמחה יותר מהיום טוב של פסח, על ידי זה נכנסה בו אהבת התורה עצומה ונפלאה.
אמו של הגר"ע עטיה זצ"ל היתה יושבת אתו בלילות שבת שמא יטה את הנר (הוא היה יתום מאביו). פעם נרדמה ואז הוא סגר את הגמרא, כשהתעוררה היא מאד הצטערה והוא שכנע אותה שתלך לישון והיא בשום אופן לא הסכימה. זוהי אש התורה והמסירות של אם יהודיה; להחדיר את אש התורה בלב ילדיה.
השכינה מדברת
ידוע ומפורסם מנהג ישראל להיות נעורים כל ליל חג השבועות ולעסוק בתורה. וכמו שהובא בכתבי האר"י ז"ל; 'שהעוסק בתורה כל הלילה הזה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא'. ובספר השל"ה הקדוש הביא מה שכתב המקובל רבי שלמה אלקבץ זיע"א (מחבר פזמון 'לכה דודי'), שהיה בחבורה של מרן ה'בית יוסף' ותלמידיו בליל שבועות ושמעו את השכינה הקדושה מדברת איתם ומפליגה בשבחם על שהתעוררו ללמוד בלילה ההוא; "...למדנו על דרך האמת ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו שתי מסכתות, זכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא והדיבור ההוא מדבר עמנו והתחיל ואמר: "שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי, שלום לכם. אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה אשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי התאמצו אהובי שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עלייה וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקב"ה ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה ומלאכים שתקו ושרפים דממו והחיות עמדו וכל צבא מעלה להקב"ה שומעים את קולכם.. ואם הייתם עשרה הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעלתם ואשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם ועל ידיכם נתעלתי הלילה הזה ועל ידי החברים אשר בעיר הגדולה עיר ואם בישראל ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן, שינה שהיא אחד מששים במיתה וסרוחים על ערסותם ואתם נדבקתם בהוי"ה והוא שמח בכם. לכן בני התחזקו ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי ואלו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם ולא שחוק בפיכם בזכריכם כי בסבתכם אני מושלכת בעפר, לכן חזקו ואמצו ועלצו בני ידידי המהדרים ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם ותורתכם ערבה לפני הקב"ה.." ('השל"ה הקדוש' 'שבועות' 'נר מצוה' ה)
תגיות: סיפור חסידי, פנינים, חג שבועות, וורטים, דבר תורה קצר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה