פנינים וורטים סיפור חסידי תזריע מצורע

פנינים לפרשת תזריע מצורע

דברי התורה מוקדשים לרפואת עינת אושרת בת שרה,

עמיחי יוסף חיים בן מרים, רפאל בן חנה, יונתן בן מלכה (פולארד) 

ולרפואת הרב יעקב חי יוסף בן מרגלית, בתוך שאר חולי ישראל.

"זאת תהיה תורת המצורע והובא אל הכהן"
בני אדם מזלזלים בלשון הרע כי אינם יודעים את חומרת הדבר ואת כח המחץ שבפה, ואת ההשפעה לרעה שיש בלשון הרע.
וכי מה עשיתי? הרי אלה רק דברים בעלמא. – ולכן, והובא אל הכהן ויראה שדיבורו של הכהן החותך גורלו לשבט או לחסד במוצא פיו של הכהן "טהור" – נטהר. ובאומרו טמא – נטמא. מזה ידע להעריך את הכח העצום שבדיבור לטוב ולרע. – החיים
והמות ביד הלשון. (המגיד מדובנא(

"זאת תהיה תורת המצורע והובא אל הכהן"
בירושלמי מספר מעשה בכהן שהיה עני מאד ורצה לצאת לחו"ל לצורך פרנסה, אמר לאשתו אין לי מה להניח לך, אלמדך אפוא את חכמתי וכך לימדה כיצד הוא רואה נגעים תוך כדי לימדו אמר לה: דעי שאין שערה בראש שאין תחתיה מעיין שממנו היא גדלה
אמרה לו אשתו ישמעו אזניך מה שפיך מדבר ומה כל שערה ושערה מזמן לה הקב"ה מעיין שתתפרנס ממנו אתה לא כל שכן ומדוע תצא לחוץ לארץ מיד חזר בו.

"זאת התורה לכל נגע הצרעת"

התורה היא רפואה "לכל נגע הצרעת" – לכל המחלות ולכל המיחושים, כדברי חז"ל (עירובין נד), "חש בראשו יעסוק בתורה, חש בגרונו יעסוק בתורה, חש בכל גופו יעסוק בתורה". (דגל מחנה אפרים)

"וראה הכהן את הנגע... וראהו הכהן"

יש כאן רמז, שכאשר בודקים את האדם, אסור לראות את חסרונותיו בלבד, את מקום נגעו, אלא צריך לראותו בשלמותו, עם מעלותיו. זהו שנאמר: "וראה הכהן את הנגע" ואחר-כך "וראהו הכהן" - שיראה את כולו.(עיטורי תורה)

"אדם כי יהיה בעור בשרו"
פתחה התורה את פרשת הנגעים ב"אדם" – לומר ולהורות, שגם אם טובת הציבור מחייבת לפעמים את הוצאת הטמא אל מחוץ למחנה, כדי להרחיקו מן החברה, צריכים להמשיך להתייחס אליו כאל אדם, ואסור לחשוב שאם מצורע הוא, הריהו חשוב כמת. 

"ועל שפם יעטה וטמא יקרא...בדד ישב" 
אומר רבי מרדכי הכהן: בוא וראה כמה קשה עונשו של בעל לשון הרע. בכל העברות העונש הוא מידה כנגד מידה, וזה עונשו כפול ומשולש; הוא הלך רכיל, שמע מזה וסיפר לזה, לכן: "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" – לא יבוא בחברת אנשים ולא יתערב עם הבריות; הוא ביטא בשפתיו רעות על רעהו, לכן: " ועל שפם יעטה" – שיהיה פיו סגור ושפתיו חתומות; הוא כינה אחרים טמאים, לכן: "וטמא טמא יקרא" – על עצמו, ש"כל הפוסל – במומו פוסל".

"כנגע נראה לי בבית"
בתנחומא בפרשתנו מובא: קשה לפני הקב"ה לפשוט ידו באדם הזה, ומה הוא עושה מתרה בו תחילה ואח"כ מלקה אותו… בתחלה מלקה ביתו, חזר בו מוטב, ואם לאו מלקה בגדיו… חזר בו מוטב, ואם לאו מלקה באדם בגופו.
ולכן כתוב כנגע נראה לי, היינו מה שהוא "לי", שמגיע לי, נראה בבית
)דברי שאול(

סיפור חסידי – שכן טוב

יהודי, ששכניו סבלו מהתנהגותו, נקרא אל הרב, לנסות להסדיר את הסכסוך עם השכנים. אמר לו הרב כי שכניו מתלוננים על התנהגותו, וביקשו להתחשב בהם. הגיב היהודי ואמר: "שכנים קנטרנים הם, וכל דבר שאני ומשפחתי עושים – מפריע להם. עכשיו אני מבין למה אמר רבי יוסי כי 'שכן טוב' הוא הדבר החשוב ביותר".

נתחייך הרב: "וכי יכול אתה לבחור את השכנים? ואם יש לך שכן שאינו כפי רוחך, האם בידך לגרשו? אלא כך יש לפרש את מאמרו של רבי יוסי – דְבַק אתה במידה החשובה של 'שכן טוב'. היֵה שכן טוב לסובבים אותך, ודאג שהם לא יסבלו ממך. דבר זה מסור בידך".

"וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה..." שבת שלום ומבורך !!

תגיות : פנינים וורטים סיפור חסידי תזריע מצורע