פרשת יתרו (פרשת משפטים בהמשך מטה)
"וישמע יתרו"
מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (רש"י)
קשה איפוא, לשם מה צריך היה לבא, והלא יכול היה להשאר מאמין בביתו הוא?
אלא מששמע כי אחרי התגלות נבואה כזו שהייתה בקריעת ים סוף, עדיין עוד היה מקום להסתר כזה, כך שיבוא עמלק וילחם מישראל – למד לקח מזה, כי מן ההכרח לקבל את התורה מפי רבי ולשקוד בלי הרף על עצמו, כדי שיוכל להתגבר על כוחות הרע המסנוורים את העינים (שיחות צדיקים)
"וישמע יתרו"
והלא כל העמים שמעו? אלא הוא שמע והבין ! הוא שמע והסיק מסקנות ממה ששמע, בה בעת שאחרים
שמעו ונשארו גם להבא בשלהם. (הה"ק מהר"ד מללוב ז"ל)
"ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים"
גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא שלא אמרו ברוך, עד שבא יתרו ואמר ברוך ה' (סנהדרין צד.).
וכלום שירת משה ובני ישראל על הים היו דברי שבח והודיה פחותים מדברי יתרו ?
אלא יתרו חידש דבר בהבעת הכרת טובה לה'. בני ישראל אמרו שירה והודו לה' על הטוב והחסד
שעשה עמהם, אבל יתרו בירך את ה' "אשר הציל אתכם", על החסדים אשר גמל ה' עם אחרים.
ובזה היה יתרו ראשון. (אדמו"ר ר' שלמה מרדומסק)
"כי בדבר אשר זדו עליהם"
הבעל שם טוב הקדוש אמר כי כל אדם נידון בשמים לפי פסק דינו שלו! שבשעה שהוא רואה לפעמים
את חברו עושה מעשה רע, הריהו חורץ את משפטו, וחושב שראוי חברו לעונש זה וזה,
בעוד הוא שוכח כי הוא עצמו הרי עשה פעם כמעשה זה ובדבריו חרץ את משפטו גם הוא.
זהו שאמר הכתוב " כי בדבר אשר זדו עליהם" - העונש ניתן תמיד כפי שחרץ אדם על עצמו.(פרדס יוסף)
"מן הבקר עד הערב"
שאלו פעם אחת את ר' שמואל מסאלאנט, מדוע אינו קובע זמן מיוחד לקבלת אנשים, לפסוק
שאלות וכיוצא באלה ענייני הרבנות ? ענה ר' שמואל : יהודי, ובפרט מנהיג בישראל צריך ללכת
בדרכי ה' , לדבוק במדותיו. ודרכו של השם יתברך, שהוא עונה לכל אדם בכל שעה שהוא פונה
אליו, כמו שאנו אומרים בברכת המזון : "שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד בכל יום ובכל עת" . אין לו
שעות קבלה קבועות .(פניני תורה)
"כל הנגע בהר"
מכאן אפשר לראות עד כמה צריכים להזהר בכבוד תלמיד חכם. ומה ההר שאין בו דעת ואינו מרגיש
כלום, נתקדש על ידי קבלת תורה עד שהוזהרו כל ישראל מנגוע קצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו
של תלמיד חכם, שיש בו דעת ומרגיש בעלבון, לא כל שכן שהנוגע בו כנוגע בבת עינו. (חפץ חיים)
"ויגד משה את דברי העם אל ה' "
היינו : משה אמר לה' יתברך, שדברי העם, דיבוריהם ומעשיהם הם אך ורק "אל ה' " למען כבודו יתברך.
(ר' לוי יצחק מברדיצ'ב)
"לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדותה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו, ויאמר אליו ה' לך רד"
לפי רום מדרגתו היה משה רבנו סבור, כי מצוות השם-יתברך שלא לגשת אל ההר כבר עשתה את הגישה הזאת לבלתי אפשרית מן הטבע, ש "לא יוכל העם לעלות", לפי שציווי ה' מהווה כעין מחיצת ברזל למנוע כל גישה אל ההר. לפיכך אמר השם-יתברך : "לך רד" - רד קימעה ממדרגתך הרמה אל מצבו של העם, או אז תווכח להבין שעדיין אין זה בבחינת "לא יוכל" ויש להזהירם שוב על כך . (קדושת לוי)
פרשת משפטים
"ונקרב בעל הבית אל אלקים"
"ונקרב בעל הבית אל האלקים" במה יכול "בעל הבית" פשוט, סתם יהודי שאינו לא למדן ולא חסיד, להתקרב אל האלקים ? "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" אם אינו נוגע במה ששייך לחברו, זהו לבד די חשוב ומספיק כדי להיות קרוב אל האלקים. (ר' מאיר מפרימשלאן)
"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך"
כשאתה מלוה כסף לעני, אל תחשוב שלו אתה נותן, כי באמת "את העני עמך" רק מה שאתה נותן לעני הוא שלך והולך עמך, כי אין מלוין לו לאדם אלא תורה ומצוות ומעשים טובים. (ר' אהרון לעווין)
"מדבר שקר תרחק"
אם אדם היה יודע כמה גדולה כוחה של האמת לא היה מעז לשקר לעולם ...
(ר' אברהם אביש מפרנפורט)
"לנטות אחרי רבים להטות"
רק בדבר שאינו ברור, העשוי לנטות לצד זה או לצד אחר - "לנטות", אז יש להטות אחר הרוב, אבל דבר ברור הנעלה מכל ספק אינו כפוף להכרעת הרוב. לפיכך לא יטו בני ישראל לעולם אחרי רוב העולם ביחס לאמונה.
(הגאון בעל חתם סופר)
"וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמרך"
מה משמעותו של הביטוי "למען ינוח"? שאתה עצמך תשבות באופן כזה, שבכוח השבת שלך תשפיע על סביבתך, שגם בהמתך תנוח מעצמה, כפי שמספרת הגמרא על שורו של ר' יוחנן בן תורתא, שסירב לעבוד בשבת גם אצל הגוי. (אדמו"ר רא"מ מגור)
"ורפא ירפא"
על הקב"ה נאמר (טו, כו): "כי אני ה' רופאך" – פעם אחת, ואילו אצל רופא בשר ודם נאמר: "ורפא ירפא" – שתי פעמיים. כי רופא בשר ודם אינו מרפא בבת אחת ועל החולה לבוא אליו פעם אחר פעם. ואילו רפואת ה' כהרף עין, בבת אחת ורפואה שלמה. (הרב מנחם הכהן).
ללמוד מכל אחד !
"אם המצא תמצא בידו הגנבה...שניים ישלם"
רבי בונים מפשיסחא היה אומר: בעבודת השם צריך אדם ללמוד שלושה דברים מן הגנב, ושלושה מן התינוק.
שלושה מן הגנב:
אחד – לעולם אין הוא מתעצל, ומשמזדמנת "מלאכה" לידו, הריהו מוכן לעשותה אף באישון לילה, ואינו נרתע מפני קור וגשם, והוא מוכן ומזומן לה בכל מזג אוויר.
שניים – אם לא הצליח בפעם הראשונה, אין הוא נלאה מלנסות פעם שנייה ושלישית.
שלוש – אל כל מעשה גנבה שלו, אף של חפץ קטן ביותר, הוא מתייחס באותו כובד ראש כאל גנבת חפץ יקר ערך.
שלושה מן התינוק:
אחד – שמח תמיד.
שניים – לעולם ידיו עסוקות ואינו יושב בטל.
שלוש – כאשר הוא רוצה דבר מה – הריהו בוכה.
(אמרות חכמה על התורה)
סיפורי חסידים
"ורפא ירפא"
מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות (רש"י)
לפני אחד הצדיקים הגדולים שבדורות עברו באו פעם אנשים ובכו ובקשו ממנו, כי יתפלל למען חולה מסוכן, אשר הרופאים כבר נתייאשו מחייו וקבעו, שאיננו יכול עוד לחיות.
נענה הצדיק ואמר "התורה נתנה רשות לרופאים לרפאות אבל לא נתנה להם רשות לייאש את החיים! לכך אין להם כל זכות! שכן הם לא קבלו רשות על כך".
"מדבר שקר תרחק"
הצדיק ר' פנחס מקוריץ היה אומר : 13 שנה לימדתי את לשוני לא לדבר שקר. לאחר מכן, עוד הייתי צריך 13 שנה כדי ללמדה כיצד לדבר אמת. ומעשה בצדיק ר' חיים הלברשטם, רבה של צאנז, שהיה עומד בביתו ומביט מבעד לחלון לעבר הרחוב, כשהוא סוקר היטב את פני העוברים ושבים. לפתע קרא לאחד העוברים ובקשו להיכנס לביתו. הלה נענה לבקשתו ומיהר לחדרו. כאן שאלו ר' חיים : "אמור נא לי, לו היית מוצא עכשיו, תוך כדי הליכתך ארנק גדוש שטרות כסף, מה היית עושה? השיב האיש: "מה פירוש מה הייתי עושה? הייתי מכריז וקורא שמצאתי ארנק, עד שהיה מופיע בעל האבידה". הודה לו ר' חיים, והאיש עזב את החדר. לחש ר' חיים לעצמו "איזה שקרן!" שוב ניצב ליד החלון, שוב קרא לאחד העוברים הזמינו לביתו ושאלו באותה שאלה שהציג לראשון. האיש הרהר כמה שניות וענה: "רבי למה לשקר, אני איש עני ואביון הנה נזדמנה לי מציאה שיכולה להקל על מצבי. בוודאי הייתי משלשל את הארנק לכיסי וממהר להסתלק מן המקום. רמז לו ר' חיים כי הוא יכול ללכת. כאשר יצא לחש ר' חיים : "איזה רשע" שוב חזר ר' חיים אל החלון, שוב קרא לאחד העוברים הזמינו לביתו ושאלו באותה שאלה. האיש נראה נבוך, חכך בדעתו, ולבסוף אמר: רבי מה אני יודע עכשיו כיצד הייתי נוהג לו מצאתי ארנק?" רמז לו ר' חיים ללכת. כאשר יצא האיש, לחש הרבי: "סוף סוף מצאתי איש אמת!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה