לע"נ סבי מאיר בן הרב אליהו
"אל תונו איש את אחיו"
באונאת ממון כתוב: "איש את אחיו". ולהלן באונאת דברים כתוב :"איש את עמיתו" ?
משום שאונאת ממון יתיר האדם לעצמו עפ"י רוב לרמות את קרוביו ואחיו שיש לו עליהם כל מיני טענות של קיפוחים בירושה .... ולכן הזהירה התורה קודם באחיו וכל שכן באחרים.
אבל באונאת דברים מעדיף הוא להונות איש זר מאשר את קרובו, כי בזלזול קרוביו יזולזל גם הוא ולכן הזהירה התורה קודם על אחרים. (רצ"א שפירא מדינוב)
"ולא תונו איש את עמיתו ... ויראת מאלוקיך"
לא תונה את חברך בזה שיחשוב שאתה ירא אלוקים ... (אילנא דחיי)
"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך"
אם אדם נושא ונותן ביושר לפי חוקי התורה והוא נזהר מאונאה ריבית ומאזני שווא ,הרי דבר כשלעצמו הוא בגדר עבודה גדולה וקדושה.
וכך אמר הבעש"ט זצ"ל: הלא קל וחומר הוא מה אדם שלומד במשנה המחליף פרה בחמור (בבא מציעא ק') הריהו חשוב מאוד בעיני המקום שכן הוא עוסק בתורתו הקדושה כל שכן אדם שהוא מחליף ממש פרה בחמור ונזהר אגב כך בכל דיני התורה בודאי ובודאי שזוהי עבודה גדולה וחשובה לפני המקום (מאור עיניים)
"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך"
אם אדם נושא ונותן ביושר לפי חוקי התורה והוא נזהר מאונאה ריבית ומאזני שווא ,הרי דבר כשלעצמו הוא בגדר עבודה גדולה וקדושה.
וכך אמר הבעש"ט זצ"ל: הלא קל וחומר הוא מה אדם שלומד במשנה המחליף פרה בחמור (בבא מציעא ק') הריהו חשוב מאוד בעיני המקום שכן הוא עוסק בתורתו הקדושה כל שכן אדם שהוא מחליף ממש פרה בחמור ונזהר אגב כך בכל דיני התורה בודאי ובודאי שזוהי עבודה גדולה וחשובה לפני המקום (מאור עיניים)
"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף ... וצויתי את ברכתי"
אם ישאלו "מה נאכל" יהיה צורך לצוות על הברכה, ברם אילו הייתה בהם אמונה תמימה ולא היו מקשים קושיות, כי אז כבר הייתה הברכה מצויה מאליה...
(נועם אלימלך בשם אחיו הה"ק זישא זצ"ל)
"והקימותי את בריתי אתכם"
עד הנה הטיבותי לכם בגלל הברית אשר כרתי עם אבותיכם אבל עתה כשתשמרו את תורתי ומצוותי לא אצטרך להזכיר לכם ברית ראשונים אלא "והקמותי את בריתי אתכם"- בזכותכם. (הכתב והקבלה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה